עיזבון דיגיטלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנונימי5326584 (שיחה | תרומות) |
אנונימי5326584 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
בעוד שלאתרים כמו פייסבוק וטוויטר יש מדיניות בנושא מות לקוחותיהם, לרוב האתרים בעולם אין מדיניות שכזאת, ולכן חשבונות מקוונים שבעליהם מתו לעתים קרובות נשארים רדומים לכל החיים או נמחקים עקב חוסר פעילות. במקרים מסוימים לפעמים קרובי הנפטר אף משתלטים על החשבונות המקוונים של הנפטר בצורה שלא חוקית או חוקית. במקרים נדירים ביותר האקרים אף משתלטים על חשבונות הנפטרים ומתחילים להפיץ מהם ספאם, וקרוביו מקבלים ממנו "אות חיים" מהעולם הבא, דבר אשר גורם לבהלה, עצב וכאב לבני משפחתו של בעל החשבון המקורי.
במדינת ישראל, אין חוק בנושא המוות הדיגיטלי (קיים חוק בנושא הירושה, אך הוא אינו כולל בתוכו ירושת עזבונות דיגיטליים). בהרבה מאוד מקרים על מנת לקבל גישה לחשבונות המקוונים של הנפטר נדרשים בני משפחתו להגיש צו משפטי מיוחד לחברות ה"בעיתיות". ב-1 בדצמבר 2014 הוועדה לפניות הציבור דנה בנושא [http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Petitions/Pages/CommitteeTVarchive.aspx?TopicID=6269 הסדרת צוואות טכנולוגיות]. בדנמרק, בתי החולים מחלקים חוברות רשמיות עם נקודות למחשבה ולטיפול, ופרק בנושא עיזבון דיגיטלי מופיע בהן.
==אתרים בינלאומיים==
| |||