תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏תיאור: הרחבה
שורה 4:
'''סעודת האדון''' או ה'''מיסה''' (מ[[לטינית]]: '''Missa''') היא אחד ה[[סקרמנט]]ים הקדושים בנצרות. [[טקס]] זה מקיימים ב[[הכנסייה הקתולית|כנסייה הקתולית]] ובכנסיות [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטיות]] שונות (בהן כנסיות [[הכנסייה הלותרנית|לותרניות]] ו[[הכנסייה האנגליקנית|אנגליקניות]]), והוא נועד לשחזר את [[הסעודה האחרונה]] ולהטמיע את מות ישו ואת קומו מן המתים בלבם של המתפללים ולאחדם כקהילה אחת סביבו.
 
==אטימולוגיה==
==תיאור==
השם מיסה מגיע מהביטוי Ite, missa est (ב[[לטינית]]: לכו, זהו סילוק) שבו שילחו את מי שלא שייך לקהילה מהמקום, על מנת לקיים את הטקס בנכחות אנשים השייכים לקהילה בלבד.
 
למונח זה שתי משמעויות:
#זהו הביטוי שבו שילחו את מי שלא שייך לקהילה מהמקום, על מנת לקיים את הטקס בנוכחות אנשים השייכים לקהילה בלבד
#אלו המילים האחרונות בטקס המיסה, בהן הכומר משחרר את הקהל לפנות לעיסוקיו
 
==תיאור==
המיסה כוללת [[תפילה|תפילות]], קריאה ב[[כתבי הקודש]] ודרשה. בחלק המרכזי של המיסה, שנקרא [[אוכריסטיה]] {{אנ|Eucharist}} או [[הליטורגיה הקדושה]], בוצע ה[[כומר]] למתפללים [[לחם]] וחוזר על דבריו של [[ישו]] בסעודה האחרונה: "קחו, אכלו, זהו בשרי". בכך מדמה הכומר את שבירת גופו של ישו על ה[[צליבה|צלב]]. כמו כן, הוא מוזג להם [[יין]] וקורא "זהו גביע דמי, דם הברית החדשה, הנשפך למחילת חטאים". במהלך הטקס הופכים הלחם והיין לדמו ולגופו של ישו ([[טרנסובסטנציאציה]]), ועל ידי אכילתם עובר חסדו של ישו למאמינים, בשרו הופך לבשרם ודמו נמהל בדמם ‏‏{{הערה|1=‏[[אביעד קליינברג]], [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=5890 מבנה הכנסייה והסקרמנטים], מתוך '''הנצרות : מראשיתה ועד הרפורמציה''' בעריכת אביטל רגב ו[[תרצה יובל]] (ישראל: משרד הביטחון, 1995)‏}}.