מאיר בוכמן – הבדלי גרסאות

אדריכל ומתכנן ערים ישראלי
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך חדש
(אין הבדלים)

גרסה מ־20:11, 13 בדצמבר 2014

תבנית:אדריכלים

מאיר בוכמן הוא אדריכל ומתכנן ערים. תכנן ישובים ופרויקטים ציבוריים ידועים בישראל

ביוגרפיה

מאיר בוכמן נולד בתל אביב ב 1938. את לימודיו התיכוניים סיים ב"גימנסיה העברית הרצליה". ב - 1956 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בגולני את שירות המילואים סיים כמפקד ביחידת ההנדסה של פיקוד העורף. מנעוריו עסק באמנויות הציור והצילום, התעמק במוסיקה והתעניין בספרות. נישא ב- 1966 והתאלמן ב- 2007. לו שתי בנות, מעצבת ופסיכולוגית קלינית. את חייו הוא חולק עם בת זוגתו פרופ' אהובה בלקין.

קריירה

בוכמן השלים לימודי אדריכלות בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בחיפה. במסגרת לימודיו השתלם במשרד האדריכלים ACP בפריס, בשנת 1964, הוזמן בוכמן לעבוד במשרדיהם של האדריכלים רם כרמי ולאחר מכן יעקב יער. בשנת 1970 הקים משרד אדריכלים אותו חלק עד שנת 1973 עם האדריכל יאיר גור, כשבע עשרה שנה פעל באורח עצמאי, ומ- 1987 חבר לאדריכל ספי גולדנברג ז"ל בשותפות שנמשכה למעלה משני עשורים. עבודות התכנון שנעשו על ידיו במהלך השנים, כוללים בעיקר תכנון מרחבים ציבוריים וסביבות מגורים תוך מתן דגש על האדם בסביבה ואינטראקציה אנושית.

במסגרת עבודתו זכה בתחרויות אדריכליות רבות והפרויקטים שתכנן פורסמו במאמרים בעיתונות מקצועית בארץ ובעולם ועוטרו בפרסים רבים כמו: המרכז לשרות הקשיש בעפולה עם יאיר גור, רובע מגורים חדש באילת, תכנון המרכז העירוני וקריית החינוך באלעד, בית המשפט העליון ירושלים , בנין מרכז הבניה, המוזיאון הטכנולוגי - חיפה, בנין עירית אשקלון, מרכז התרבות ואולם מופעים בלוד, בנין משרד החוץ בירושלים, מרכז יזרעאליה בחיפה, מתחם הסנט באוניברסיטת תל אביב, פרסי "תל אביב הצעירה" מטעם התאחדות הקבלנים, פרס א"י יפה על תכנון הישוב כוכב יאיר ועוד.

בוכמן מוסיף לעבוד ממשרדו על תכניות מגוונות ומתייחד בצוותים רב-תחומיים. בימים אלה שוקד, בין היתר, על תכנון שכונת מגורים לאנשי חיל אויר ולעובדי הי-טק ואזור תעשיה למיזמי הי-טק במצפה רמון, ותכנון השכונות החדשות ומרכזים עירוניים בעיר מודיעין עילית. וכן משתתף בצוותי פיתוח לאזורי גלילות וצריפין.

פעילות ציבורית

משנות השבעים המוקדמות היה בוכמן פעיל באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים, והוא ממייסדי כתב העת של אגודת הארכיטקטים א א וחבר במערכת הירחון. שנים רבות היה חבר ושופט בוועדת התחרויות האדריכליות מטעם א א א י, ארגן סימפוזיונים לדיונים בנושאי אדריכלות ושותף להם.

בשנים 1981-1987 היה חבר סגל הוראה בפקולטה לאדריכלות ובנין ערים בטכניון כמנחה לתכנון אורבאני. בוכמן העמיד תלמידים רבים כמנחה במחלקות ללימודי ארכיטקטורה במוסדות להשכלה גבוהה וכשופט עבודות תלמידים. במשרדו המשמש שנים רבות בית אולפנה וחממה לאדריכלות על כל ענפיה, השתלמו עד היום אדריכלים צעירים, רבים מהם הפכו עצמאיים וקנו להם שם.

פרויקטים בולטים

בשנת 1980 הוזמן בוכמן לתכנן את הישוב החדש כוכב יאיר כפרבר גנים בעל אופי כפרי, ונפלה לידו ההזדמנות ליישם את משנתו התכנונית בישוב קהילתי גדול, המונה כ- 1000 משפחות. כאן תכנן, בשיתוף התושבים, נופי מגורים חדשניים המתמזגים בנוף הגבעות המייחד את המקום ומתאימים לאוכלוסיות עבורן נוצר. התכנון כלל מרכזי ציבור ומסחר. שדרות ירוקות המיועדות להולכי רגל ולרוכבי אופניים מקשרות בין מוקדים ציבוריים אלו לבין אזורי המגורים ומאפשרות מפגש בין התושבים. הישוב כוכב יאיר הפך הדוגמה המקיפה ביותר בישראל לסוג זה של ישוב, ותושביו דורגו במשאל דעת קהל ארצי כתושבים המרוצים ביותר מהתכנון של יישובם ותרומתו לאיכות חייהם.

פיתוח רעיונות לתכנון יישוב המשתלב בנוף הטבעי תוך דגש על הפן הצורני והסגנוני, באו לידי ביטוי בתכנון שעשה בוכמן בשנת 1985 לישוב הקהילתי רעות, שנועד לאנשי צבא הקבע ולכוחות הביטחון בניהול צוות של ח"א. התכנון כלל התווית ככרות ורחבות השזורים זה בזה, מתחמים לפעילות קהילתית-חברתית וחינוכית ואזורים מקורים המהווים הד לנוף המקיף את הישוב.

בשנות ה 90 המוקדמות תכנן את השכונה הנושאת את שמו, שכונת בוכמן כחלק מהתכנון לעיר מודיעין של האדריכל משה ספדיה.

בשנים 1988- 1995 תכנן בוכמן מתחמי נופש, תיירות, מגורים, מסחר וספורט ימי לחופי הרצליה, אשדוד ואשקלון וביניהם שלוש המרינות הגדולות בארץ בהן קרוב לאלפיים מקומות עגינה לכלי שיט מסוגים שונים, בניני מנהלה ושירותים. תכנונו יוצר חיבור בין הנמל, המעגן והרציף כיחידה אחת בלתי נפרדת, ומייחד חלקים נרחבים לאזורים הפתוחים לכלל הציבור כאשר שוברי הגלים והמזחים מהווים גם טיילת.

בשנת 1996 תכנן בוכמן את העיר מודיעין עילית כעיר ל -50.000 תושבים, בה מודגש חיזוק ופיתוח המרחב הציבורי. בהתחשב בעובדה שרוב התושבים אינם מחזיקים ברכב פרטי, מזמינים הרחובות הולכי רגל לנוע בהם: ילדים יכולים להגיע בביטחון למוסדות חינוך ברגל והמבוגרים למרכזים.

ראו גם

קישורים חיצוניים