אדריכל

אדם בעל הכשרה לתכנון מבנים

אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

אדריכל בעבודתו, חיתוך עץ מתוך ירחון נורווגי משנת 1893

מקור השם אדריכל, המופיע במקורות העבריים (ראו להלן), הוא בשפה האכדית: הלחמת המילים ארדו-אקלי (משרת-היכל), למילה "ארדכלוטו". בלעז פירושו ארכי-טקט (רב בנאי או בונה הלוחות מלשון טקטוניקה). בעבר, האדריכל אכן היה הבנאי הראשי והאחראי הבלעדי לתכנון ובניית הבניין. מאז המאה ה-19 עוסקים האדריכלים בעיקר בתכנון ולא בבנייה וגם תכנון הקונסטרוקציה עבר עם השנים לאחריותם של המהנדסים. כיום, עוסק האדריכל בתכנון ובעיצוב הבניין כאשר מהנדס אזרחי אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ובדרך כלל אדם שלישי הוא מנהל הבנייה בפועל.

במקצוע הבנייה מעורבים גורמים ומומחים רבים לכל תחום כשתפקידו של האדריכל הוא להוביל את מלאכת הבניה. על האדריכל להכין תכנון אשר מקשר בין דרישותיהם וצורכיהם של המזמין והמשתמשים, נתוני השטח והאקלים וסביבתו של המבנה תוך הענקת תשומת לב להיבטים של הנדסה, חוק ותקינה. במקביל, כוללת עבודתו של האדריכל, העוסק גם באסתטיקה של הבניין ובהשפעתו על החברה גם מרכיב אומנותי נרחב כך שהאדריכל הוא אמן.

תחומים נוספים בהם עוסקים אדריכלים הם:

  1. תכנון עירוני – תחום זה עוסק בעיצובם של יישובים וערים, החל מהגדרת ייעודם של אזורים בחוק ועד עריכת תוכניות בינוי מפורטות למבנה השכונה, הרחוב ואף הנחיות לעיצוב הבית.
  1. עיצוב פנים – תחום העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים והוא חלק מהכשרתו של האדריכל. במבנים רבים, בפרט במבני ציבור, מעצב האדריכל את כל מרכיבי המבנה כולל את כל מרכיבי חללי הפנים. לעיתים, אדריכל מתמחה בתחום זה ועוסק רק בו ולעיתים פועלים בתחום זה מעצבי פנים שזו הכשרתם. טעות נפוצה היא השימוש במושג "אדריכלי פנים", הוא יציר כלאיים של שני בעלי מקצוע אלו.
  2. אדריכלות נוף – תחום שעוסק בתכנון של שטחים פתוחים כגון גנים, כיכרות, טיילות וכדומה. תחום זה, אשר בו עוסקים בעיקר אדריכלי נוף שהוכשרו למקצוע זה, כולל תכנון ועיצוב של חללים פתוחים ולא של מבנים.

כיום נעשה שימוש בהשאלה בשם "אדריכל" לביטוי תפקיד מוביל בנושאי תכנה ואסטרטגיה עסקית ומדינית. דוגמאות ביטויים וכינויים בהם נעשה שימוש במושג אדריכל הם "אדריכלי הסכמי אוסלו", "אדריכל התוכנה הראשי" (שם תפקידו של ביל גייטס במיקרוסופט) ועוד.

הכשרת האדריכל בעולם

עריכה

מעמדו המקצועי של האדריכל דומה למקצועות חופשיים כגון רופא, עורך דין, רואה חשבון ומהנדס. הכשרתו של האדריכל היא רחבה מאוד ואורכת 3 עד 7 שנים. ניתן ללמוד לימודי אדריכלות לתואר ראשון, לתואר שני, לתואר דוקטור ולדיפלומה. על האדריכל לשלוט בתחומים רחבים מאוד של ידע: תורת הבניה, הנדסה, תכונות חומרים, חשמל, סניטציה, אומנות ועיצוב – בעבר ובזמננו, היסטוריה, היבטים ארגונומיים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים, אקלים המבנה, תנועה, נוף וצמחייה.

רב-תחומיות זו ייחודית למקצוע האדריכל, שכן בעוד רוב בעלי המקצועות מתמחים בתחום-ידע אחד וצר יותר ויותר עם חלוף השנים, דווקא מן האדריכל נדרש להעשיר את מקור הידע ולהפכו לרב-תחומי, משום שתפקידו הוא להוביל צוות של בעלי מקצוע בתחומים שונים ומגוונים, ועליו לדעת מדעים מדויקים, הנדסה, בקרת אקלים, כלכלה וחברה.

הכשרת האדריכל בישראל

עריכה
 
סטודנטים לאדריכלות בונים דגם של מבנה לפי שרטוט, בטכניון, חיפה, 1946.

את לימודי האדריכלות ניתן להשלים לתואר בוגר (B.Arch), לתואר מוסמך (M.Arch) ולתואר דוקטור. ישנם גם מסלולים לתואר הנדסאי (P.Eng) באדריכלות.

בישראל ניתן ללמוד את מקצוע האדריכלות לתואר ראשון, "בוגר", במספר מוסדות:

על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון מבנים במגבלות מסוימות. על מנת להפוך לאדריכל רשוי, ולהסיר מגבלות אלו, יש להתמחות במקצוע במשך 3 שנים לפחות ולעבור בהצלחה בחינה הנערכת על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים.[1]

בישראל ניתן ללמוד לתואר שני באדריכלות בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. השלמת דוקטורט בתחום אפשרית רק בטכניון. ניתן ללמוד לתארים דומים גם מחוץ-לארץ.

האדריכל ביהדות

עריכה

בתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ח, עמוד ב' מופיע האדריכל כבעל אחריות למלאכת התכנון שהופקדה בידיו: "הבנאי שמסר לאדריכל, אדריכל חייב", ובמקום מפרש רש"י כי אחריות האדריכל ("אבי האומנין") לפקח על יציבות המבנה וגימורו.

בתלמוד ירושלמי מופיע המונח "ארכיטקט" במסכת ברכות (פרק י"א) כמייצג את אומן הבניה.

בפירוש בית הבחירה למאירי, בפרק שני של מסכת עירובין, מתאר את האדריכל כך: "ואדריכל הוא האומן הגדול המושיב אבני הפנות ואחר כך הוא מורה לאחרים היאך יעשו ולשון אדריכל שמהדר את הכל".

בספר שמות מוזכרים בצלאל בן אורי (על שמו גם קרויה האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל") ואהליאב בן אחיסמך כאדריכלים בוני המשכן.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה