זיהום קרקע – הבדלי גרסאות

דרך מערכת הנשימה: נשימת חלקיקי אבק שמקורם בקרקע מזוהמת, נשימת אדי מזהמים החודרים לחללים תת -קרקעיים במבנים, או המתנדפים ממים מזוהמים בשעת מקלחת חמה

*'''פגיעה במקורות מים''': כ-75% ממקורות המים של ישראל הם תת -קרקעיים, כלומר, מי

ואכן, על פי נתוני משרד הבריאות, בשנים האחרונות נסגרו במחוז תל אביב 96 קידוחי מי שתיהשתייה, שהם 58% מכלל הקידוחים שהיו במחוז בשנת 1980. מתוך 85 קידוחים שנותרו עדיין פעילים, התגלו מזהמים אורגנים ב-52 קידוחים (61%) {{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1619701]}}.

השיקום יכול להתבצע באתר עצמו (in situ) או מחוץ לאתר (ex situ). טיפולי in situ נפוצים הם טיפול ביולוגי, חמצון, וקיבוע מתכות. טיפולי ex situ מתבצעים לרוב ע"יעל ידי סילוק הקרקע לאתרי פסולת מורשים או ע"יעל ידי שריפה. הקרקעות מועברות בעיקר לאתר הגדול ביותר מסוגו- אתר ה"אפעה" הממוקם במישור רותם, שבו נמצא התא הגדול ביותר מסוגו לטיפול ביולוגי בקרקעות מזוהמות. התא מכיל בזמן נתון כ 40,000 טון קרקע מזוהמת ברמות זיהום מעל 5000 [[TPH]], ללא הגבלת רמת הזיהום. כאשר רמת הזיהום מופחתת לכ-0.5%, הקרקע ממוחזרת ומשמשת ככיסוי בתא לפסולת מעורבת (אורגנית). גודלו של התא ושיטות הטיפול החדשניות הוזילו בצורה דרסטית את הטיפול בקרקעות מזוהמות בשנים האחרונות.

*'''שיקום באמצעות מיקרואורגניזמים''' - טיפול ביולוגי המבוסס על עידוד פעילות מיקרואורגניזמים הניזונים מהחומרים המזהמים ומפרקים אותם. טיפול מסוג לזה מבוצע בדרך כלל בקרקע המזוהמת בתזקיקי דלקים קלים (לדוגמאלדוגמה בנזין) או במזהמים בעלי תכונות דומות.