אופטימיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
מספר מלומדים טענו כי על אף שאופטימיזם ופסימיזם נראים כניגודים, אין הדבר כך במונחים [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]]. העובדה כי לאדם יש יותר אופטימיות אין פירושה שהוא פחות פסימי. הגורמים המגבירים את האחד, אינם מפחיתים בהכרח את האחר. במצבים רבים בחיים אנו זקוקים לשתי התכונות במידה שווה. [[אנטוניו גראמשי]], הוגה דעות מדיני ופוליטיקאי [[איטליה|איטלקי]] מתחילת המאה העשרים, קרא "'''פסימיזם של ההיגיון ואופטימיזם של הרצון'''". האחד להמריץ לפעולה, האחר כדי לחשל את האמונה ולהמשיך להאמין כי הפעולה תניב שינוי משמעותי אפילו אל מול סיכויים נמוכים. אף הסופר [[אמיל חביבי]] ראה אפשרות בשילוב שתי השקפות עולם אלה היוצרות את "[[האופסימיסט]]". מונח שהשתרש בשפה ה[[עברית]].
ב[[יהדות]] בולטת השקפת העולם האופטימית כבר בספר הספרים. פרק א' בספר [[בראשית]], המספר את מעשה [[בריאת העולם (יהדות)|הבריאה]], מסיים כל יום בבריאת העולם (להוציא יום שני), במילים "'''וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב'''". רבים פרשו אמירה זו בדרך המצביעה על כך כי העולם, כפי שנברא בידי [[אלהים]], הוא [[טוב]] במהותו.{{הערה|בעניין זה כתב ה[[חזון אי"ש]] בקובץ אגרות חלק א', י"ד: ההבדלים בין [...] אדם שהיה חי במחשבה שיש כאן עולם מלא אפיסה והפסד, וצבא ימים להִוָסֵר תחת השמש בזה שנקרא חיים, ולשוב אל העפר בענין רע הנקרא מות, ולפתע פתאום נודע לו מכל העושר שיש לו לאדם על פני האדמה כי יש לנפשו שארית נצחית, וכי יש נמצא מופלא מכל הגיון לב, [...] וכי יש כח נבואי, [...] ועוד דברים מאורי אור יקרי ערך אין קץ, היה משתאה ומשתומם נרעש ונפחד על המהפכה הגדולה במחקר העולם בבחינת החיים, ומה חובתו של אדם בעולמו.}}
==ראו גם==
| |||