דוב בעריש מביאלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 2:
 
==ביוגרפיה==
נולד לרבי [[אברהם לנדא]], "הגאון מטשכנוב". אביו נסע לחצרות אדמו"רים אך היה אישיות עצמאית ושילב הנהגות חסידים יחד עם הנהגות אשכנזים. בצעירותו התבלט כתלמיד חכם ואביו כינהו "בני הנבון". נישא לבתולרחל בתו של הרב ארצ'ה מגריצא-ביאלה. נסע לחצרו של רבי [[יצחק מוורקא]] והיה נחשב מגדולי התלמידים. לאחר פטירת רבי יצחק, היה מהדוחפים להכתרת רבי מנדל שהיה נחבא אל הכלים בחיי אביו וכמעט שלא הכירוהו. לאחר פטירת רבי מנדל מוורקא, בשנת [[תרכ"ז]], רוב חסידי וורקא (שנמנו באלפים) פנו לרבי דב בעריש ומיעוטם פנה לבנו של רבי מנדל, רבי שמחה בונים קאליש מאוטוואצק (אוטבצק).
 
נהג לערוך [[טיש|שולחנות]] גם בימי חול והרבה לדבר דברי תורה בשולחנות, בהם היה לעתים מבאר את אמרותיו הקצרות של רבו רבי מנדל. דברי תורתו הודפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".