תרומת הדשן – הבדלי גרסאות

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר|מקור=[[ויקרא]], ו' ב-ד}}

 

על הכהן ללבוש [[בגדי כהונה]], שהם - לדעת חלק מן [[הראשונים]] - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים{{הערה|[[מנחת חינוך]] מצווה קל"א אות ב'}}. אחר כך עליו [[קידוש ידיים ורגליים|לקדש את ידיו ואת רגליו]], ליטול מחתת [[כסף (מתכת)|כסף]], לעלות בכבש העולה אל המזבח, לחפור בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי, ללא שאריות קרבנות שטרם נשרפו כליל, לחתות אפר וגחלים אל תוך המחתה, לרדת חזרה אל העזרה, לפנות שמאלה לכיוון מזרח העזרה, לפסוע כעשר אמות צפונה ולרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש.

 

 

בימי חול היו מבצעים את תרומת הדשן סמוך לעלות השחר. ב[[יום הכיפורים|ימי כיפורים]] היו עושים זאת מיד אחר חצות הלילה, וב[[שלוש רגלים|שאר החגים]] היו עושים זאת לאחר שעבר השליש הראשון של הלילה{{הערה|[[מסכת יומא]], סוף הפרק הראשון}}.