אנדרו ויילס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1
שורה 17:
ויילס למד בבית הספר לייס שב[[קיימברידג']], וב-[[1974]] קיבל [[תואר ראשון]] ב[[מתמטיקה]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]]. ב-[[1979]] השלים עבודת [[דוקטורט]] ב[[קולג' קלייר]] שב[[אוניברסיטת קיימברידג']], תחת הנחייתו של [[ג'ון קוטס]]. כעת הוא [[פרופסור]] ל[[מתמטיקה]] ב[[אוניברסיטת פרינסטון]].
 
ויילס נודע ברבים לאחר שהוכיח את ה[[השערת טניאמה-שימורה]], אבל היו לו [[מוניטין]] של חוקר מבריק ב[[תורת המספרים]] כבר בזמן שעבד עם קוטס על [[עקום אליפטי|עקומים אליפטיים]], שעה שהשניים עשו את הצעדים הראשונים להוכחתה של [[השערת בירץ' וסווינרטון-דייר]] (אחת מ[[בעיות המילניום]] של [[מכון קליי]]). יחד עם [[בארי מזור]] הוא עשה עבודה חשובה לגבי ההשערה המרכזית של [[תורת איווסווה]].
 
גם לאחר שפתר בעיה שנחשבה לאתגר הגדול של תורת המספרים, המשיך ויילס לחקור בתחום, והוא נחשב למומחה מוביל בעקומים אליפטיים בכלל ובהשערת בירץ' וסווינרטון-דייר בפרט. בשנת [[1999]] חנך את "מרכז ויילס ל[[טכנולוגיה]]" בבית הספר היוקרתי [[קינגס קולג']] שב[[אנגליה]].
שורה 44:
 
==ההוכחה המלאה של השערת טניאמה-שימורה==
לאחר שההתפעלות מן ההישג שבהוכחת משפט פרמה שככה, העבודה הוצגה בתור צעד חשוב לקראת מטרה חשובה אף יותר - [[השערת טניאמה-שימורה]] המלאה, העומדת במרכז התורה ה[[גאומטריה אריתמטית|אריתמטית]] של עקומים אליפטיים. למרבה ההפתעה, מטרה זו הושגה בתוך זמן קצר יחסית, בשנת [[1999]], כאשר טיילור נעזר ברעיונות של ויילס כדי לפתור את [[השערת ארטין]] עבור הצגות גלואה שבהן ה[[מסלול (תורת החבורות)|מסלול]] של הנקודה 1/2 תחת פעולת [[חבורות מטריצות|חבורת המטריצות]] <math>\ PGL_2(\mathbb{C})</math> מתאים ל[[חבורת התמורות הזוגיות]] <math>\ A_5</math>
{{הערה|1=ראו [http://www.math.harvard.edu/~rtaylor/ כאן]}}.
 
==פרסים==