היהודי הנצחי (תערוכה נאצית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ספרייה
סקריפט החלפות
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=תערוכה אנטישמית נאצית|ראו=[[היהודי הנצחי (פירושונים)]]}}
[[תמונהקובץ:Plakat der ewige Jude, 1937.jpg|200px|שמאל|ממוזער|כרזת התערוכה במינכן, 1937]]
'''היהודי הנצחי''' (ב[[גרמנית]]: '''Der ewige Jude''') היה שמה של תערוכת [[אמנות מנוונת]], שהציגו ה[[נאציזם|נאצים]] בספרייה של [[המוזיאון הגרמני (מינכן)|המוזיאון הגרמני]] ב[[מינכן]] מה-[[8 בנובמבר]] [[1937 בגרמניה|1937]] עד ה-[[31 בינואר]] [[1938 בגרמניה|1938]].{{הערה|שם=Der ewige Jude|[http://www.holocaustresearchproject.org/holoprelude/derewigejude.html "Der ewige Jude: The "Eternal Jew" or the "Wandering Jew], באתר Holocaust Education & Archive Research Team}}
 
התערוכה היתההייתה הגדולה בתערוכות האנטי־יהודיות בשנים שלפני [[מלחמת העולם השניההשנייה]] ובפתיחתה ב-8 בנובמבר 1937, נשאו דברים [[יוליוס שטרייכר]] (עורך העיתון האנטישמי "[[דר שטירמר]]") ו[[יוזף גבלס]] (שר התעמולה).{{הערה|שם=פרידלנדר 288|[[שאול פרידלנדר]], '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית [[עתליה זילבר]]; [[ספרית אפקים]], [[הוצאת עם עובד]], תל אביב 1997; עמ' 288.}}
 
באותו ערב ארגן מנהל התיאטרון ה[[בוואריה|בווארי]] אירוע תרבותי בתיאטרון "רזידנץ" לרגל פתיחת התערוכה במינכן. האירוע ביטא את הנושאים היסודיים של התערוכה. בחלק הראשון שלו הוצג ביצוע בימתי של קטעים מן הקונטרס "[[על היהודים ושקריהם|נגד היהודים ושקריהם]]" (Wider die Juden und ihre Lügen) של מייסד [[הנצרות הפרוטסטנטית]] הגרמני [[מרטין לותר]], בחלק השני הוקראו קטעים מחיבורים אנטי־יהודיים אחרים, ובחלק השלישי הוצגו סצנות עם הדמות "שיילוק" מתוך "[[הסוחר מוונציה]]" של [[שייקספיר]].{{הערה|שם=פרידלנדר 288}}
 
התערוכה משכה 412,300 מבקרים, מעל 5,000 מדי יום.
התצוגות הדגישו [[בולשביזם יהודי|נסיונות לכאורה של יהודים]] ל[[בולשביזם|בולשביזציה]] של גרמניה, על ידי חשיפת יהודי "מזרחי" ([[אוסטיודן|אוסט יודה]]) - הלובש [[קפוטה]] ומחזיק במטבעות זהב בידו האחת ובשוט בידו השניההשנייה. תחת זרועו מחזיק את מפת העולם ועליה חותמת של [[הפטיש והמגל]].{{הערה|שם=Der ewige Jude}}
שמה של התערוכה על הכרזות עוצב ב[[גופן]] בדמוי אותיות עבריות.
 
דוח של SOPADE {{אנ|Sopade}} (הארגון הגולה של [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה]]), שנכתב מספר שבועות לאחר שהתערוכה נפתחה, הדגיש כי היא "השפיעה על המבקרים" ותיאר את חווית הביקור בה:
באולם הראשון מוצגים דגמים גדולים של איברי גוף יהודיים: "עיניים יהודיות..., האף היהודי, הפה היהודי, השפתיים". לאחר מכן מוצגים תצלומים ענקיים של פרצופים ומחוות גופניות "אופיינים לגזע", למשל של של דמויות פוליטיות כגון [[לאון טרוצקי]] ושל כוכב הקולנוע הבינלאומי [[צ'רלי צ'פלין]], כאשר "הכל מוצג בדרך הדוחה ביותר". חדר אחר חדר, כולם היו מלאים בטקסטים (למשל קטעים מ[[מגילת אסתר]]), קריקטורות, סיסמאות ותיאורים של "היהודים בפוליטיקה", "היהודים בתרבות", "היהודים בעסקים", ושל מטרות היהודים ושיטותיהם בתחומים אלה. "היהודים בקולנוע" הותיר רושם מיוחד. בחלק הזה הוצג סרט מסחרי רווי קיטש, שבסופו הופיע [[אלפרד רוזנברג]] (האידאולוג של המפלגה הנאצית) על המסך ואמר: "הזדעזעתם מן הסרט. אכן זהו סרט גרוע ביותר, אבל דווקא את הסרט הזה רצינו להראות לכם". מחבר הדוח הודה שיצא מן התערוכה תחת רושם עמוק.{{הערה|שם=פרידלנדר 288}}
 
התערוכה עברה ל[[וינה|ווינה]] לתקופה שבין ה-[[2 באוגוסט]] ועד ה-[[23 באוקטובר]] 1938, ומשם ל[[ברלין]] מה-[[12 בנובמבר]] 1938 ועד ה-[[31 בינואר]] [[1939]].
דוחות משטרה ציינו שהיתהשהייתה עלייה בתחושות [[אנטישמיות]] במתאם ישיר, ובכמה מקרים אלימות נגד הקהילה היהודית בכל עיר שבה הוצגה התערוכה.{{הערה|שם=Der ewige Jude}}
 
התערוכה היתההייתה הביטוי הקיצוני ביותר למאמץ הנאצי המתמשך לאסוף כל פיסת חומר "מרשיע" על היהודים.{{הערה|שאול פרידלנדר, '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; עמ' 289.}}
 
{| align=center