בניין בית המשפט העליון – הבדלי גרסאות

[[מבואה|מבואת]] הכניסה תוכננה לדמות חלל מבנה שער קלאסי מן העת העתיקה, שפתחיו קטנים ומוגנים. הבחירה בשער נובעת ממיקום בית המשפט בשער העיר היהודית, כעולה מן המקורות: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ" ({{תנ"ך|דברים פרק ט"ז, פסוק י"ח|טז|יח}}); "שִׂנְאוּ רָע וְאֶהֱבוּ טוֹב וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט" ([[{{תנ"ך|עמוס]] פרק |ה', פסוק ט"ו|טו}}); "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם" ([[זכריה הנביא|זכריה]] פרק ח', פסוק ט"ז). זאת בניגוד למיקום בית המשפט הרומי, למשל, שהיה בפורום המרכזי בעיר. המסר הוא שעל הצדק והמשפט להיות זמינים ונגישים לכולם.

במבנה כולו אין ולו ציור קלאסי אחד, כמקובל במוסדות ציבור ממשלתיים, אלא הוא מעוטר כולו בפסיפסים, כמקובל במבני ציבור בימי קדם. דוגמה יפה לכך הוא ה[[פסיפס]] המוצג במבואה, שעיטר את רצפת בית הכנסת העתיק ב[[חמת גדר]] ושוחזר על ידי [[רשות העתיקות]]. הפסיפס מציג זוג אריות, המסמלים את מלכות יהודה: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה... רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא" ({{תנ"ך|בראשית פרק מ"ט, פסוק |מט|ט}}). אריות אלה מקיפים זר מעוטר שבתוכו כתובת זיכרון בארמית המנציחה את הנדבנים שתרמו להקמת בית הכנסת ואחזקתו. מאחורי האריות ניצבים עצי [[ברוש]], שאף הם מסמלים זיכרון והנצחה, בדומה לנר זיכרון, ששלהבתו דומה לברוש. בתחתית הפסיפס כתובת זיכרון נוספת לנדבנים נוספים.

בצמוד לפתח הבניין מימין ישנו מעבר דרומה בקו ישר אל הכנסת. המשכו של המעבר בקו ישר צפונה מוביל אל גשר העובר מעל לכביש. זהו "קרדו" שתכננו האדריכלים שמטרתו לחבר בין שלוש רשויות השלטון ה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]] (על פי תוכניתה החדשה של גבעת רם, יועברו משרדי הממשלה אל צפון הגבעה). הקו הישר כאן אינו מקרי, אלא הוא אלמנט מרכזי המלווה את בית המשפט העליון, כפי שניתן לראות בחלונות האנכיים שבחזית המבנה, ובחלון התצפית הפונה מערבה, המחולק בקווים אנכיים. האלמנט השני המופיע בבניין הוא ה[[מעגל]], שבא לידי ביטוי בכניסה המעוגלת למבואה; בקמרותו של "הכותל"; בחלון התצפית המעוגל ועוד. שני אלמנטים אלה – הקו והמעגל – מסמלים את שני עקרונות המשפט - היושר והצדק. עקרונות אלה מופיעים יחדיו במקורות השונים. לפי טענת אדריכלי הבניין, הצדק מבוטא במעגל, שאינו "חותך" וקפדני כקו הישר, אלא "זורם" ו"מעגל פינות", כפי שרק צדק יכול: "אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט, וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב" ({{תנ"ך|משלי פרק |ב',|ט}}); "אֹרַח לַצַּדִּיק מֵישָׁרִים, יָשָׁר מַעְגַּל צַדִּיק תְּפַלֵּס" ({{תנ"ך|ישעיהו פרק כ"ו, פסוק |כו|ז}}), "יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ" ({{תנ"ך|תהלים פרק כ"ג, |כג|ג}}). אולם, כוונת המילה "מעגל" בפסוקים אלו, על פי עברית המקראית, אינה לצורה גיומטרית עיגולית, אלא לנתיב או אורח (ואולי המשמעות נגזרת מהחריץ שגלגלי הרכב יוצרים בקרקע) בו אפשר ללכת בכיוון ישר ובטוח.