עירוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Eroov.jpg|שמאל|ממוזער|150px|עמודי עירוב ב[[ירושלים]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=הקפה פיזית של יישוב למטרת התרת הוצאת חפצים בשבת לפי ההלכה|אחר=|ראו=[[עירוב (פירושונים)]]}}
[[קובץ:Eruvbne.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סימון גבול עירוב.]]
ב[[הלכה]], '''עירוב''' הוא הכינוי המקובל להקפת שטח מיושב ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]], בדרך כלל מחיצות מסוג [[צורת הפתח]], על מנת להתיר הוצאת והכנסת חפצים מבתים לרחובות ולמקומות ציבוריים פתוחים ב[[שבת]], באמצעות הפיכת שטח גדול ל[[רשות היחיד]] אחת, דבר שמתיר את טלטול החפצים בשטח בלא לעבור על מלאכת [[הוצאה מרשות לרשות]], והולכת חפץ למרחק ארבע [[אמה (יחידת מידה)|אמות]] (כשני מטרים) ברשות הרבים.
'''עירוב''' הוא הכינוי המקובל ב[[הלכה]] להקפת שטח מיושב ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]] על מנת להתיר בתוכו פעולות האסורות ב[[שבת]] בשל מלאכת [[הוצאה מרשות לרשות]]: טלטול חפצים בין [[רשות היחיד]] ו[[רשות הרבים]] והולכת חפצים למרחק ארבע [[אמה (יחידת מידה)|אמות]] (כשני מטרים) ברשות הרבים. העירוב הופך את כל שטח היישוב ל[[רשות היחיד]] אחת, כך שמלאכת הוצאה מרשות לרשות הופכת לבלתי אפשרית. מקור השם 'עירוב' הוא כנראה ב[[תקנת חכמים|תקנת]] '[[עירוב חצרות]]', שהיא תקנה המשלימה את העירוב.
 
סביב בניית העירוב התעוררו פולמוסים ומחלוקות רבות במקומות שונים. ב[[ישראל]], ישנה [[מחלקה]] ב[[המשרד לשירותי דת|משרד לשירותי דת]], האחראית על הקמת ותחזוקת עירובים ביישובים השונים בארץ, בשיתוף עם ה[[רבנות מקומית|רבנויות המקומיות]] וה[[מועצה דתית|מועצות הדתיות]] השונות, וכמעט ואין מקומות ישוב גדולים שאין בהם עירוב. אולם ב[[חוץ לארץ]] ישנם מקומות בהם אין עירוב, אם מסיבות טכניות ואם מסיבות הלכתיות.
כיוון שעל פי ההלכה ה[[יהדות|יהודית]] אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, וכן אסור להוליך חפצים בתוך רשות הרבים למרחק של יותר מארבע אמות, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח מיושב, והדבר מאפשר התנהלות סדירה בשבת והוצאת חפצים כגון [[סידור|סידור תפילה]] או [[עגלת ילדים]], לדוגמה.
 
==הצורך בעירוב==
מקור השם 'עירוב' הוא כנראה ב[[תקנת חכמים|תקנת]] '[[עירוב חצרות]]', שהיא תקנה המשלימה את העירוב.
 
ב[[ישראל]], ישנה [[מחלקה]] ב[[המשרד לשירותי דת|משרד לשירותי דת]], האחראית על הקמת ותחזוקת עירובים ביישובים השונים בארץ, בשיתוף עם ה[[רבנות מקומית|רבנויות המקומיות]] וה[[מועצה דתית|מועצות הדתיות]] השונות, וכמעט ואין מקומות ישוב גדולים שאין בהם עירוב. אולם ב[[חוץ לארץ]] ישנם מקומות בהם אין עירוב, אם מסיבות טכניות ואם מסיבות הלכתיות.
 
סביב בניית העירוב התעוררו פולמוסים ומחלוקות רבות במקומות שונים.
 
==רקע==
[[קובץ:Eruvbne.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סימון גבול עירוב.]]
ב[[שבת]] ישנו איסור על הוצאת חפצים בין [[רשות היחיד]] (כגון [[בית מגורים]]) ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]], מפני שזו מלאכת [[הוצאה מרשות לרשות]], שהיא אחת מ[[ל"ט מלאכות שבת]]. כיום, נוקטים להלכה למעשה שאין מקום שנחשב לרשות הרבים מהתורה, לפיכך כל המקומות הציבוריים הפתוחים נחשבים לרשות ה[[כרמלית (שבת)|כרמלית]]. להבחנה זו יש חשיבות רבה, היות שלא ניתן להקיף בעירוב רגיל את רשות הרבים, אלא רק את רשות הכרמלית. (כדי לערב רשות הרבים גמורה, יש צורך שרשות הרבים תוקף ב[[חומה]] עם [[שער (מבנה)|שערים]] הראויים להנעל.)
 
משמעות העירוב הוא הקפת שטח נרחב שבו מקומות פתוחים, שנחשבים לרשות הכרמלית, ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]], ועל ידי כך הפיכת כל השטח הפתוח ל[[רשות היחיד]] אחת גדולה.
 
כיוון שעל פי ההלכה ה[[יהדות|יהודית]] אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, וכן אסור להוליך חפצים בתוך רשות הרבים למרחק של יותר מארבע אמות, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח מיושב, והדבר מאפשר התנהלות סדירה בשבת והוצאת חפצים כגון [[סידור|סידור תפילה]] או [[עגלת ילדים]], לדוגמה.
 
העירוב מורכב לרוב מעמודים ייעודיים שמעליהם עובר [[חוט]] דק מתוח, צורת הנקראת בהלכה '[[צורת הפתח]]', צורה שנחשבת מבחינה הלכתית ל[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]] כשרה, והופכת את השטח המוקף ל[[רשות היחיד]]. העירוב יכול להתבסס גם על [[גדר|גדרות]] או מחיצות קיימות אחרות, או על מדרונות תלולים ('[[תל המתלקט]]'). במקומות רבים מתבסס העירוב על קווי חשמל או טלפון. במקרים כאלו יש צורך שהחוט יעבור בדיוק מעל העמוד, היות שזה אחד מהתנאים הנדרשים כדי ליצור מחיצה של '[[צורת הפתח]]'. אפשרות אחרת שמשתמשים בה ברגיל, היא העמדת [[חבית]] או קרש חזק מתחת לקו החשמל, שגובהם לפחות י' [[טפח]]ים, (כ- 80 ס"מ) כך שרואים אותם כאילו הם עולים עד לחוטים התלויים למעלה, מדין '[[גוד אסיק מחיצתא]]', ויוצרים על ידי כך את 'צורת הפתח'.
שורה 22 ⟵ 17:
 
==פרצות בעירוב==
[[תמונה:Eroov.jpg|שמאל|ממוזער|150px|עמודי עירוב ב[[ירושלים]]]]
 
כיוון שעירוב נחשב ל[[מחיצה (הלכה)|מחיצה]], הוא נפסל אם נפרץ בו פתח רחב מי' [[אמה (מידת אורך)|אמות]] (כ- 5 מ'), שיעור ה[[מחיצה (הלכה)#פירצה|פירצה]] הפוסל מחיצה. בשל מבנה העירוב הנפוץ כיום, בכל מקרה בו החוט העובר בין עמודי העירוב, שנחשב לחלק העליון של [[צורת הפתח]], נקרע - העירוב נפסל, היות ששוב אין היישוב מוקף כהלכה במחיצות, ואינו נחשב כרשות היחיד. בשל בעיה זו, נערכים במקומות רבים סיורים לבדיקת שלמות העירוב קודם לשבת, על מנת לתקנו במידת הצורך. במידה והעירוב נקרע באמצע השבת - העירוב נפסל, ואין אומרים בו את הכלל '[[שבת הואיל והותרה הותרה|שבת הואיל והותרה - הותרה]]'.