ראובן רמתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
רמתי נולד ב-1937 בעיר [[טימישוארה]], בחבל [[באנאט]] שב[[רומניה]], למיכאל רייטר ואליזה לבית מרקוביץ. ב-[[1948]] עלה ל[[ישראל]] יחד עם הוריו. היה מתלמידיה הראשונים של המחלקה לפיזיקה ב[[אוניברסיטת תל אביב]], בה סיים את התואר הראשון בשנת [[1961]]. לימד בהמשך פיזיקה בבית ספר תיכון למשך שלוש שנים ולאחר מכן, בשנת [[1964]] נסע לארצות הברית והחל לימודי דוקטורט ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]]. את תואר הדוקטור קיבל תוך שנתיים, בשנת [[1966]].
==פעילותו המדעית==
ב-[[1967]] התקבל לעבודה ב[[מרכז טיסות החלל גודרד]]. רמתי היה אחד מאנשי התאוריה המרכזיים של המרכז גודרד וב-[[1980]] התמנה לראש המחלקה התאורטית במעבדה לאסטרופיזיקה של אנרגיות גבוהות. מ-[[1983]] שימש גם כפרופסור חבר לפיזיקה ב[[אוניברסיטת מרילנד]] בקולג' פארק.. היה פרופסור אורח ב[[אוניברסיטת נאגויה]] ב[[יפן]] (1993) מדען אורח באוניברסיטאות [[אוניברסיטת סטנפורד|סטנפורד]],[[אוניברסיטת ברקלי|ברקלי]],[[אוניברסיטת סן דייגו|סן דייגו]], [[אוניברסיטלת פנסילבניה|פנסילבניה]] .
 
רמתי נודע קודם כל הודות למחקריו בתחום האינטראקציות של ה[[חלקיק]]ים ב[[התלקחות סולארית|התלקחויות הסולאריות]]. יחד עם ריצ'רד לינגפלטר, שהיה שותפו למחקרים לאורך שנים רבות, רמתי הראה בשנת [[1967]] שקווי קרינת גאמא ומדידות [[נוירטון|נאוטרונים]] מתוך ההתלקחויות הסולאריות עשויים להיו כלי אבחוני רב עוצמה בערכת התכונות של חלקיקים מואצים בהתלקחויות.מאוחר יותר, יחד עם [[בנץ קוזלובסקי]] מאוניברסיטת תל אביב ואחרים, המשיך רמתי לשכלל טרכניקות אלה.
הייתה לו תרומה חשובה ביותר בחקר הפיזיקה של ההתלקחויות הסולאריות, באסטרונומיה של קרינת גאמא והקרינה הקוסמית. יחד עם שותפו למחקרים למשך שנים רבות, ריצ'רד לינגפלטר, היה חלוץ של החקר האסטורנומי באמצעות קרינת גאמא וקביעת האופן שבה נוצרות התלקחויות הסולאריות. יחד עם לינגנפלטר הוא הדגים טרניקות אלה בשנת 1967 ובהמשך שכלל אותם על ידי מחקרים רחבי יריעה. לתחום האסטרונומיה של קרינת גאמא תרם רמתי על ידי מחקרים חשובים של קרינת אניהילציה פוזיטרונית, קווי דה-אקסיטציה, וקווי ההידרדרות הנוקלאו-סינתטית סביבה הבין-כוכבית ובמקורות קומפקטיים.
 
הייתה לו תרומה חשובה ביותר בחקר הפיזיקה של ההתלקחויות הסולאריות, באסטרונומיה של קרינת גאמא והקרינה הקוסמית. יחד עם שותפו למחקרים למשך שנים רבות, ריצ'רד לינגפלטר, היה חלוץ של החקר האסטורנומי באמצעות קרינת גאמא וקביעת האופן שבה נוצרות התלקחויות הסולאריות. יחד עם לינגנפלטר הוא הדגים טרניקות אלה בשנת 1967 ובהמשך שכלל אותם על ידי מחקרים רחבי יריעה. לתחום האסטרונומיה של קרינת גאמא תרם רמתי על ידי מחקרים חשובים של קרינת אניהילציה פוזיטרונית, קווי דה-אקסיטציה, וקווי ההידרדרותהפתח הנוקלאו-סינתטית סביבה הבין-כוכבית ובמקורות קומפקטיים.
לרמתי,פיסק וקוזלובסקי נודעו, בין השאר בתואריה, הזוכה בימינו להסכמה כללית, לגבי מקור הקרינה הקוסמית האנומלית, בעלת אנרגיה נמוכה.
 
In later expanded collaborations, with Benz Kozlovsky of Tel Aviv University and others, Reuven continued to refine these techniques. Their extensive studies of flare measurements from the Solar Maximum Mission and the Compton Gamma Ray Observatory probed particle acceleration mechanisms and both accelerated particle and coronal abundances. Colleagues point out that NASA's recent High Energy Solar Spectroscopic Imager (HESSI) mission might not have been realized without Reuven's active encouragement and involvement. With Len Fisk of the University of New Hampshire and Benz Kozlovsky, Reuven further proposed the now generally accepted origin of low energy "anomalous cosmic rays" from the ionization and acceleration of neutral interstellar gas in the outer heliosphere