מקור חיים (שכונה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 6:
שכונת מקור חיים הוקמה בשנת [[1924]] על ידי [[קרן קיימת לישראל]], מדרום ל[[המושבה הגרמנית (ירושלים)|מושבה הגרמנית]], וסמוך ל[[קו הרכבת לירושלים|מסילת הברזל הישנה]]. היא נקראת על שם חיים הכהן מ[[חרקוב]] אשר מכספו נרכש חלק ניכר מקרקעותיה. השכונה תוכננה על ידי האדריכל [[ריכרד קאופמן]] עם רחוב אחד מרכזי, וחלקות קרקע מאחורי הבתים אשר יועדו למשקי עזר. מקור חיים אמורה הייתה להיות שכונה דתית, ואכן הסתדרות "[[המזרחי]]" הייתה אחראית בשנים הראשונות על קבלת תושביה, והרב [[אברהם יצחק טיקוצ'ינסקי]] התמנה בה לרב השכונה. תושביה הראשונים היו בעיקר עולים מפולין בני [[העלייה הרביעית]].
עד [[מלחמת העצמאות]] הייתה זו שכונה יהודית מבודדת, המוקפת בשכונות ערביות; [[בקעה (שכונה)|בקעה]], [[בית צפאפא]] ו[[קטמון]], ומצפון לה [[המושבה הגרמנית (ירושלים)|המושבה הגרמנית]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] סבלה השכונה מהתקפות מהכפר בית צפאפא שמדרום, תושביה אף פונו באופן זמני, אך היא לא סבלה מהרוגים. לאחר המאורעות הוגשו תלונות הדדיות ו[[משטרת המנדט]] עצרה אחדים מתושבי השכונה בטענה שהם היו אחראים למותו של ערבי במהלך המאורעות{{הערה|{{דבר||מתעלולי המשטרה הערבית|1929/10/03|00100}}{{ש}}{{דבר||מאסרי יהודים נמשכים|1929/10/28|00400}}{{ש}}{{דבר||שוב נאסרו שני יהודים ממקור חיים|1929/10/30|00401}}}}. במקביל התנהלו משפטים נגד אחדים מתושבי בית צפאפא{{הערה|{{דבר||המשך חקירת מתנפלי מקור חיים|1930/03/25|00402}}{{ש}}{{דבר||מאחרוני משפטי המאורעות|1930/07/03|00404}}}}. כשנה לאחר מאורעות 1929 נעשו מאמצים לקשירת קשרים בין השכונות{{הערה|{{דבר||שלום בין יהודים וערבים רע להם|1930/06/05|00112}}}} ונחתם הסכם "ברית שלום" בין מנהיגי שתי השכונות{{הערה|{{דבר||הטירור של אנשי המופתי|1930/08/20|00105}}}}. הסכם
====רחובות, ובניינים בעלי חשיבות====
|