יונדב בן שמעה – הבדלי גרסאות

יונדב נזכר כרעו של אמנון, בנו בכורו של דוד. בספרו [[קדמוניות היהודים]], מכנה [[יוסף בן מתיתיהו]] את יונדב כיהונתן בן שמעה.{{הערה|[[יוסף בן מתיתיהו]], [['''קדמוניות היהודים''']], ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 243-241.על שוני זה בשמותיו ראו: [[שמעון בר אפרת]],'''מקרא לישראל שמואל ב''', ירושלים, מאגנס, 1996, עמ'131.וראו גם: [[משה צבי סגל]],'''ספרי שמואל''' ,ירושלים, קרית ספר, 1987, עמ' שי}} ניתן לפרש את המילה: '''רֵעַ''' כאוהב או כחבר לבן המלך בזכות הקרבה המשפחתית. יונדב, מי שהשיא את עצת ההתחלות לבן-דודו, מוצג כרעו של אמנון: "ולאמנון רע ושמו יונדב בן-שמעה אחי דוד" (י{{תנ"ך|שמואלב|יג|ג ג}}).הרֵעַ, משמעו לרוב ידיד וחבר, אולם הוא משמש גם ככינוי לאהוב (שיר השירים ה' א, טו) - כפי ש[[השולמית|הרעיה]] ב[[שיר השירים]] הוא כינוי לאישה אהובה. יונדב אמנם איננו האוהב המתאווה, כי אם אמנון, אך הסיפור בשמואל ב' י"ג בא להרחיק את הקוראים מעולם האהבה של שיר השירים. הרֵעַ האוהב בשיר השירים הפך בסיפור בשמואל ב יג, הרֵעַ הוא היועץ בעניינים שבינה לבינו.{{הערה|[[חיים חיון]], מדוע ביקש אמנון דווקא לביבות? - על הזיקה בין סיפור אמנון ותמר לשיר השירים, '''על הפרק''' : כתב עת למורים לתנ"ך בבתי-הספר הכלליים, אוקטובר 1998, גיליון 15.}}

אך מחלקו בסיפור [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]] ו[[תמר (בת דוד)|תמר]], ומציון התואר חכם מאד ניתן לפרש כנושא תואר בחצר המלך. זאת ניתן להבין גם על פי היקרות הצירוף המקראי ,רע המלך, כמו בכתוב ב[[{{תנ"ך|דברי הימים]] א' כ"ז ל"ג|כז|לג}}: '''וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי, רֵעַ הַמֶּלֶךְ''', שם נמנה [[חושי הארכי]] עם פקידים אחרים במערך הפקידותי של דוד.

חכמה נחשבת במקרא לתכונה חיובית, מוסרית ואף דתית ככתוב ב[[{{תנ"ך|תהילים]] |קיא |י'}}: '''רֵאשִׁית חָכְמָה, יִרְאַת יְהוָה-שֵׂכֶל טוֹב, לְכָל-עֹשֵׂיהֶם''' , או במשלי א ב: '''לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר;לְהָבִין, אִמְרֵי בִינָה.''' בסיפור אמנון ותמר נותן יונדב, עצה המביאה לתוצאות בלתי מוסריות. דמותו של יונדב מנוגדת לדמותו של אמנון המעמיד פני חולה. אמנון נעזר ביונדב כדי להפגש עם תמר מושא תשוקתו. אמנון משתמש בכוח ואילו יונדב משתמש במוח.{{הערה|שמעון בר-אפרת, '''העיצוב האמנותי של הסיפור במקרא''', תל אביב, ספרית הפועלים, 1979, ע"מ 109.}}