ריבוד חברתי – הבדלי גרסאות

'''ריבודריבּוד''' הוא תופעה בהשבה אנשים, קבוצות וקטגוריות [[חברה|חברתיות]] מאורגנים במערכת מדרגית ([[היררכיה|היררכית]]) יציבה. הריבודהריבּוד הוא מאפיין מרכזי של ה[[מבנה חברתי|מבנה החברתי]] ומתקיים כמעט בכל חברה אנושית.

השכבות השונות במערכת חברתית מרובדתמרובּדת נבדלות בנגישותן למשאביםלמשאבּים חברתיים. על-פי הסוציולוג [[מקס ובר]] קיימיםמנה שלושה סוגים מרכזיים של משאבים: '''עושר''' (מעמד), '''יוקרה חברתית''' (סטטוס) ועוצמהו'''עוצמה פוליטית'''. בהתאם לכך,לפיכך קיימות שלוש מערכות ריבודיותריבּודיות, אשרוביניהן ייתכן שתהיהתיתכן חפיפה, ביניהןאם אךכי איןהיא זהאיננה מחויבמחויבת המציאות. נובעמכאן מכךשגם כי גם בחברותבחֲבָרות שוויוניות מבחינת חלוקת העושר וההכנסות עדיין תיתכן היררכיה על בסיס יוקרהיוּקרה וכוח.

הריבודהריבּוד החברתי חופף במקרים רבים לקטגוריות סוציולוגיות כגון: מקצוע, השכלה, דת, מוצא, מפלגה.

ב[[סוציולוגיה]] המודרנית השימושמשמש במושג זה מתייחסהמושג בדרך כלל ללציון [[ריבוד מעמדי]], כלומר ההתפלגות של החברה לפי היכולות והאמצעים הכלכליים של הפרטים. המבנה הריבודיהריבּודי בחברה עשוי להשתנות, אם במתכוון על– ידי מדיניותבמדיניות ישירה (למשל, על ידי הענקת זכות הצבעה שוויונית לכלל האזרחים), ואם שלא במתכוון על ידי– שינוייםבשינויים תרבותיים וחברתיים אחרים.

כדי שיתקיים ריבוד, דרושים שני תנאים מקדימים לריבּוד:

#[[בידול]] (דיפרנציאציה): כדי שיתקיים ריבוד, על המערכת החברתית להכיל בתוכהּ מספרכמה תפקידים;, שכן הבדלים ריבודיים מבוססים על הבדלים בתפקיד החברתי של ה[[אקטור]].

#[[היררכיה]]: כדי ליצור ריבוד, על ההבדלים בין התפקידים להתבטא לא רק בהבדלים טכניים – נושאי אחריות שונים – אלא גם הבחנהבהבחנה הירארכיתמדרגית; תפקיד אחד ממוקם גבוה יותר במדרג החברתי מתפקיד אחרמאחר. הבדליהבדלים מיקוםאלה כאלה יכוליםעשויים להתבטא במגוון דרכים -– הבדלים ב[[יוקרה]], בתגמולים [[כלכלה|כלכליים]] או אחרים, ועוד.

התופעה שבה נותר ריבוד בעינו לתקופה של יותר מדור – כאשר ילדים נשארים באותו מקום במדרג הריבודי בו היו הוריהם – מכונה [[שעתוק (סוציולוגיה)|שִעתוק]] של המבנה הריבודי. כאשר מתקיים שיעתוקשעתוק שכזה, ניתןאפשר לדבר על [[מעמד חברתי]]. הניתוח הסוציולוגי הביקורתי מצביע על מנגנונים חברתיים שונים אשר פועלים לשעתוק המבנה הריבודי.

גישות שונות בסוציולוגיה מסבירות באופנים שונים את היווצרות הריבוד. לפי ההסבר ה[[פונקציונליזם|פונקציונליסטי]], הריבודהריבּוד ממלא תפקיד חשוב במערכת הכלכלית. העובדה כי מקצועות שונים מקבלים תגמול שונה על עבודתם מבטיחה, לפי ההסבר הזה, הן את מילוי כלל התפקידים הדרושים בחברה והן את היוקרה הנדרשת למקצועות מסוימים. כתוצאהלטענת מכךהמצדדים בהסבר, אדםמסיבה זו יש שאדם מוצא את מקומו בסולם הריבודי על- סמך כישוריו המולדים ועל סמך הכשרתו המקצועית.

[[גישות קונפליקט]], ובמיוחד הגישה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]], מצביעות על מספרכמה בעיות בהסבר זה, והמרכזית שבהן היא כי השעתוק של הריבודהריבּוד לאורך הדורות מראה כי מיקומו של אדם בסולם הריבודי אינו תלוי רק בכישוריו. גישות אלו מציעות כהסבר לריבוד את המאבקים החברתיים, בהם קבוצות מסוימות מנצלות את [[כוח (סוציולוגיה)|כוחן החברתי]] על מנת להבטיח לעצמן משאבים. החזון המרקסיסטיה[[מרקסיסטי]], קרי ביטול הקניין הפרטי, מטרתו לחסל את הריבוד המעמדי בחברה.