היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין – הבדלי גרסאות

בתקופה שבין [[1966]] ל־[[1968]], לאחר ש[[פולחן אישיות|פולחן האישיות]] שלו כבר היה מפותח ומיוסד, מאו ניסה להשמיד את "ארבעת העתיקים". [[דת]] ומוסדות [[חינוך]] היו המטרות העיקריות. [[נזיר|נזירות ונזירים]], [[כומר|כמרים]], [[סופר|סופרים]]ים, [[פרופסור|פרופסורים]]ים ו[[אמן (אמנות)|אמנים]] הוכו או הוכרחו ל[[התאבדות|התאבד]]. מערכת ה[[רכבת|רכבות]] הסינית הייתה בכאוס מוחלט. הסמכות של המשמר האדום גברה על זו של ה[[משטרה]], ולעתים הם הכו באופן אקראי אנשים אותם ראו כ"אנטי-מהפכניים". בחינות הכניסה ל[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] נפסקו, ורוב ה[[בית ספר תיכון|בתי הספר התיכוניים]] נסגרו. לין ביאו והאחרים השתמשו בכאוס באזורים אלה על מנת להגביה את מעמדו של מאו. העם החל להריע למאו ש"יחיה לעשרת אלפים שנה", קריאה שבאופן אירוני מקורה במסורת ה[[פאודליזם|פאודלית]]. מאו הכניס את שמו של לין ל[[חוקה]] כיורשו.