הבדלים בין גרסאות בדף "פרנץ ראדו"

נוספו 33 בתים ,  לפני 6 שנים
אחרי פתיחות זמנית מסוימת של המשטר הקומוניסטי ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-1960-1970]] התאפשר לראדו להיות חבר במועצת העורכים של העתון המדעי "ג'ורנל אוף ג'אומטרי" שהופיע ב[[בזל]] ושל כתב העת הבינלאומי ''Aequationes Mathematicae''. בשנת הלימודים 1969-1970 לימד כפרופסור אורח באוניברסיטת וטרלו בקנדה.
 
פרנץ ראדו נודע בעיקר במחקריו התחוםבתחום הגאומטריה, המשוואות הפונקציונליות, [[איזומטריה|איזומטריות]] במרחבים מטריים, [[קבוצה קמורה|קבוצות קמורות]], גאומטריות על טבעתיות, ה[[אנליזה נומרית|אנליזה הנומרית]] והגרפית, וכן בתכנות המתמטי ויישומיו הכלכליים. הוא פרסםפירסם מאמרים בעיתונות המדעית המקומית ובחו"ל. את המאמר הראשון "הערות בנוגע למערכת לינארית אינסופית" פרסם ברומנית בשנת [[1953]]. בשנת [[1955]] לימד קורס על [[נומוגרם|נומוגרפיה]] שיועדשנועד למהנדסים ולטכנאים. כעבור שנה הוא פרסםפירסם אותו ברומנית תחת הכותרת "הרצאות לנומוגרפיה". מאוחר יותר התעניין במיוחד ביסודות ה[[אלגברה|אלגבריים]] של הגאומטריה.
בשנת 1963 השתמש בשיטת "branch and bound" בפתרון בעיית התכנות הדיסיונקטיבי.
בין השאר פרסםפירסם בכתבי העת בהונגרית ''Matematikai lapok'' {{כ}}("עיתונים מתמטיים") וברומנית "גזטהגאזטה מתמטיקה" (Gazeta matematică) ו -''Utunk'' (דרכנו), כמו כן השתתף בשנת 1954 בפרסוםבפירסום הספר הממוריאלי לזכרו של [[יאנוש בויאי]] ובשנתון של כתב העת "קורונק" (תקופתנו) בשנת 1973.
 
==מאמרים==