מצב חירום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13:
 
=== שימוש לרעה ===
ניתן לנצל לרעה הפעלה של מצב חירום, כך לדוגמא: המדינה יכולה לדכא את ה[[אופוזיציה]] לשלטון מבלי לשמור על זכויות האדם.
 
דוגמא לניצול לרעה היתה בעת [[הפוטש של אוגוסט|ניסיון ההפיכה שהתחולל בברית המועצות בשנת 1991]], שבוצעה על ידי מתנגדים למשטר. ניסיון ה[[הפיכה]] כשל, ו[[התפרקות ברית המועצות|ברית המועצות קרסה]] מספר חודשים לאחר מכן.
 
== חוקים למצב חירום במדינות שונות ==
 
=== ארגנטינה ===
החוקה מאפשרת הכרזת מצב חירום, כאשר יש סכנה לחוקה עצמה או לרשויות שפועלות מתוקף החוקה על ידי תסיסה פנימית או התקפה חיצונית. אפשרות זו נוצלה לרעה והעניקה לדיקטטורות ששלטו במדינה יד חופשית לדיכוי המתנגדים. האמנה האמריקאית לזכויות אדם אומצה בשנת 1969, אך רק ב-1984 אושררה על ידי ממשלת ארגנטינה מיד לאחר סיום [[המשטר הצבאי בארגנטינה (1976 - 1983)|המשטר הצבאי בארגנטינה]].
 
=== אוסטרליה ===
חוקי מצב חירום שונים בכל מדינה ב[[פדרציה]] האוסטרלית.
 
ב[[ויקטוריה (אוסטרליה)|ויקטוריה]] ראש הממשלה יכול להכריז על מצב חירום אם יש איום על התעסוקה, ביטחון הציבור או השמירה על הסדר. התוקף פג לאחר 30 יום, והחלטה של בית הנבחרים העליון או התחתון יכולה לבטלו מוקדם יותר.
 
=== ברזיל ===
מצב חירום יכול להיות מופעל במקרים הבאים:
* הפרעה מהותית בעלת השפעה לאומית
* חוסר תפקוד ביעילות של כוחות הביטחון
* [[הכרזת מלחמה]]
* תגובה לתוקפנות חמושה זרה
מצב החירום יכול להימשך למשך 30 יום וניתן להאריכו אם התנאים שבגללם הוכרז מצב החירום לא השתנו.
 
רק ה[[נשיא ברזיל|נשיא]] יכול להכריז או להאריך מצב חירום, לאחר שקיבל אישור רישמי מ[[הקונגרס הלאומי של ברזיל|הקונגרס הלאומי]] ולאחר שהתייעץ עם האחראי על הביטחון הלאומי.
 
=== קנדה ===
הממשלה הפדרלית של קנדה יכולה להכריז על מצב חירום, אשר פג לאחר 90 יום, אלא אם כן הוארך על ידי ה[[המושל הכללי של קנדה|מושל]]. ישנם מצבים שונים של מצבי חירום: רווחת הציבור, סדר ציבורי, בינלאומי ומלחמה.
 
מצב החירום יכול להיות מוחל גם ברמת [[הפרובינציות והטריטוריות של קנדה|הפרובינציות או הטריטוריות]].