מלחמת האזרחים ביוון – הבדלי גרסאות

כוחות בריטיים, שכללו יחידות אוסטרליות, ניו זילנדיות וצבא פולין החופשית מנו למעלה מ-70,000 חיילים, חלקם נכנעו וחלקם נסוגו ל[[כרתים]]. יחד עם המלך היווני וכ-10,000 חיילים יווניים.

 

 

בתחילה הכיבוש לא נתקל בהפרעות רבות, אולם עם הימשכותו החלו להיווצר ביוון באופן ספונטני וללא הכוונה מגבוה קבוצות התנגדות פוליטיות שונות בעלות נטיות פוליטיות שונות, שנעו בין פרו-מלוכני לאידאולוגיות קומוניסטיות. קבוצות אלו התארגנו לרוב סביב מנהיג כריזמטי ונלחמו [[מלחמת גרילה]] בגרמנים וכן בבולגרים במזרח מקדוניה ותראקיה, שם כוחות בולגריים כבשו טריטוריה יוונית. בין המנהיגים הראשונים והחשובים היה [[אריס ולוחיוטיס]] (Άρης Βελουχιώτης) הידוע בכינויו המחתרתי אתנסיוס קלאראס (Αθανάσιος Κλάρας). קבוצות אלו החלו לצבור כוח צבאי וארגוני, ועד לשחרור השיגו שליטה באזורים נרחבים משטחה של יוון, במיוחד בהרים. במקביל, לצד הבריטים בצפון אפריקה לחמו חיילים יוונים וספינות של הצי היווני שהצליחו להימלט.