כתב הסובלנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Toleranzpatent 001.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כתב הסובלנות]]
'''כתב הסובלנות''' או '''צו הסובלנות''' (ב[[גרמנית]]: '''Toleranzedikt''' או '''Toleranzpatent''') הוא כינוי לסדרת [[צו]]ים שהוציא [[קיסר (תואר)|קיסר]] [[האימפריה הרומית הקדושה]] ו[[אוסטריה]], [[יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|יוזף השני]], בו ערך רפורמות מקיפות בנושאי זכויות מיעוטים ובין היתר הגדיר את זכויות ה[[יהודים]]. כתב ה[[סובלנות]] ביטא מגמה חדשה בזירה ה[[פוליטיקה|פוליטית]] והחברתית ב[[אירופה]] ביחס ליהודים. [[היסטוריון|היסטוריונים]] שונים רואים במסמך זה את ראשית ה[[אמנציפציה ליהודים]]. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות [[עידן האורות|הנאורות]].
 
היהודים עצמם התייחסו ברובם בספקנות רבה לכתב וראו בו המשך לגזרות שהטילו השלטונות על היהודים. חריג מבחינה זו היה ה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] [[נפתלי הרץ וייזל]], שפרסם מיד אחרי הוצאת כתב הסובלנות חוברת בשם "[[דברי שלום ואמת]]",{{הערה|{{הספרייה הדיגיטלית||דברי שלום ואמת|bk001804155}}}} שבה קרא ליהודים לאמץ את הצו ולערוך שינוי מקיף במערכת החינוך היהודי.
 
==היסטוריה==
כתב הסובלנות ניתן ב-[[13 באוקטובר]] [[1781]] לזרמים הנוצרים שאינם [[נצרות קתולית|קתוליים]] ([[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] ו[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]]) ובובו הוא התיר פולחן לבני הזרמים שאינם קתוליים וגישה למשרות ציבורית. ב-[[2 בינואר]] [[1782]] הוציא צו סובלנות ליהודי אוסטריה. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה וה[[כלכלה]], בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את [[זכות]] היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת [[שוויון]] זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי ה[[אוכלוסייה]] ובמקומות ההתיישבות.
 
בכתב הסובלנות נכתב: {{ציטוטון|...שמנו לנו, כאחת ממטרותינו החשובות, שכל נתינינו, ללא הבדל אומה ודת, לאחר שהם מתקבלים ונסבלים במדינותינו, יקחו חלק במשותף באושר הציבורי אשר אנו דואגים להגדילו, ייהנו מחירות בהתאם לחוק ולא ייתקלו בשום מניעה להשגת קיומם ולהגדלת חריצותם הכללית בכל דרך מכובדת...}}
שורה 11:
מטרתו של הכתב הייתה ניסיון לשילוב ועירוב היהודים באוכלוסייה הכללית, וזאת אף במתן זכויות מסוימות ו"הליכה לקראת" היהודים מצד השלטון. לכן כלל כתב הסובלנות הקלות בתחום הפרנסה, ובהן חובתם של היהודים ללמוד, זכותו של כל יהודי ללימודים כלליים, ללמוד מלאכה, לייסד בתי מלאכה ובתי חרושת, ולעסוק במקצועות חופשיים. הותר ליהודים לשכור משרתים נוצרים כפי הנדרש בעסקיהם. (בנוסף להיתר הקודם לשכור משרתים יהודים).
 
בראשיתו הוחל הכתב על העיר [[וינה]] והמחוזותולאחר מכן על המחוזות [[בוהמיה]], [[לומברדיה]] (ובאותו צו גם [[טריאסטה (נפה)|טריאסט]] ו[[גוריציה (נפה)|גוריציה]]){{הערה|[http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Josephinian_Reforms Josephinian Reforms]}}, ב-13 בפברואר 1782 [[מוראביה]], [[שלזיה]], ב- 31 במרץ 1783 [[הונגריה]] ווב-27 במאי 1785 [[גליציה]]. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך ה[[פרלמנט]] ה[[צרפת]]י אישר את רעיון השוויון של ה[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]] אל הדת ה[[נצרות|נוצרית]] ה[[נצרות קתולית|קתולית]], בשנת [[1848]].
 
==הגבלות==