וסטרבורק – הבדלי גרסאות

{{להשלים|כל הערך=כן}}

'''מחנה המעבר המשטרתי ליהודים וֶסְטֶרְבּוֹרְק'''

([[גרמנית]]: '''Polizeiliches Judendurchgangslager Westerbork''') היה אחד משני מחנות המעבר שהקימו [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] ב[[הולנד]] (השני היה [[ווכט]], בדרום הולנד) לשם שילוח [[יהודי הולנד]] ל[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] וה[[מחנה השמדה|השמדה]] במזרח. המחנה ממוקם בצמוד לכפר הזעיר וסטרבורק בחבל דְרֶנְתֶה, הקרוב לגבול גרמניה-הולנד בחלקו הצפוני.

מדי יום שלישי יצאה רכבת משא ועליה קבוצה גדולה של אסירים דרך אָסֶן, [[חרונינגן]] ותחנת הגבול נִיוֶוסְכָנְס לכיוון "[[מזרח אירופה|המזרח]]" - בדרך כלל ל[[אושוויץ]] ו[[סוביבור]]. משך המסע היה כשלושה ימים. את רשימת המשולחים הרכיבה בדרך כלל ההנהלה היהודית, וימי שלישי, שבהם הקריאו את הרשימות, הפכו לימים מסויטים עבור תושבי המחנה. עד הגבול ההולנדי טיפלו ברכבות צוותי חברת הרכבות ההולנדית, וממנו צוותים גרמנים. בסך הכול שולחו בשנים 1942-1944 יותר מ-102,000 יהודים ברכבת מווסטרבורק. רק 5,000 מהם חזרו.

 

הרכבת האחרונה יצאה מווסטרבורק ב-[[3 בספטמבר]] 1944. ב-[[12 באפריל]] [[1945]] שחררו חיילים [[קנדה|קנדים]] את המחנה. באותה עת היו עדיין כ-900 אסירים יהודים במחנה. המחנה חזר לשליטת הולנד, אבל האסירים נאלצו להישאר שם עוד שבועות עד שהותר להם לחזור לביתם.

 

==אחרי המלחמה==

לאחר המלחמה שימש המחנה כמה שנים לכליאת חברי המפלגה הנאצית ההולנדית ומשתפי פעולה אחרים עם משטר הכיבוש, שנכלאו בו ללא משפט וסבלו מהתעללויות. מיד לאחר מכן, ב-[[1951]], הפך המחנה ל[[בסיס צבאי]] בשם סְכָאטֶנְבֶּרְך (Schattenberg), לחיילי [[הצבא ההולנדי-הודי המלכותי]] (Koninklijk Nederlandsch-Indisch Leger;{{כ}} KNIL) מ[[איי מאלוקו]]. רק ב-[[1970]] התפנה הבסיס מיושביו ו[[יוליאנה, מלכת הולנד|המלכה יוליאנה]] חנכה בו [[אנדרטה]], במקום שבו הסתיימו פעם פסי הרכבת.