מצב חירום – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Proclamation3972.tiff|thumbממוזער|הצהרה 3972 של [[ריצ'רד ניקסון]] על מצב חירום לאומי, בעקבות שביתת עובדי הדואר ב-1970]]

[[ממשלה]] יכולה להכריז כי ה[[מדינה]] נמצאת ב'''מצב חירום'''. בזמן מצב החירום הממשלה יכולה להשעות או לשנות את תפקוד וסמכויות [[הרשות המבצעת]], [[הרשות המחוקקת|המחוקקת]] ו[[הרשות השופטת|השופטת]]. בנוסף, מצב החירום מזהיר את האזרחים כי עליהם לשנות את אורח החיים הרגיל שלהם, וכן מפעיל את תוכניות החירום בארגונים הממשלתיים. הממשלה יכולה להכריז על מצב חירום בזמן [[אסון]] שנגרם על ידי ה[[אסון טבע|טבע]] או האדם, הפרות סדר על ידי אזרחים, [[הכרזת מלחמה]] או סכסוך מזוייןמזוין פנימי או חיצוני.

מצב חירום יכול להצדיק (או לתרץ) הגבלת [[זכויות אזרחיות]] המעוגנים בחוקי היסוד או ה[[חוקה]] של המדינה. אופן הביצוע משתנה בהתאם למדינה. חוקים בינלאומים מאפשרים למדינה להגביל זכויות, לדוגמאלדוגמה: מדינה יכולה [[מעצר|לעצור]] ולהחזיק אזרחים ללא משפט. [[האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות]] קובעת בחלק 2, סעיף 4, כי ניתן להגביל זכויות "רק כאשר מתקיים מצב חירום המאיים על חיי האומה" וגם אז לא ניתן לפגוע בזכות לחיים, החופש מעינויים ועבדות, [[חירות המחשבה|חופש המחשבה]] ו[[חופש האמונה|האמונה]].{{הערה|1=[http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CCPR.aspx International Covenant on Civil and Political Rights]}}

ניתן לנצל לרעה הפעלה של מצב חירום, כך לדוגמאלדוגמה המדינה יכולה לדכא את ה[[אופוזיציה]] לשלטון מבלי לשמור על זכויות האדם.

החוק לניהול [[הגנה אזרחית]] במצב חירום, מעניק לממשלה ול[[רשות מקומית|רשות המקומית]] את הסמכות להכריז על מצב חירום, בכל המדינה או באיזורבאזור מסוייםמסוים. החוק מאפשר להשהות עבודה ושירותים חיוניים אי יש צורך בכך. מצב החירום פג לאחר שבעה ימים, אלא אם כן הוארך. השר להגנה אזרחית או ראש העיר, יכולים להעלות את רמת מצב החירום לאחר סקירה ראשונית של המצב בשטח.

ב-23 בפברואר 2011, הכריז השר להגנה אזרחית על מצב חירום לאומי בפעם הראשונה בהסטוריהבהיסטוריה של ניו זילנד, בעקבות [[רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ' (2011)|רעידת האדמה בקרייסטצ'רץ']], מצב החירום נמשך כשבוע.