ויקיפדיה

תאופרסטוס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
לקריאה נוספת
פרק חדש: תאופרסטוס על היהודים וארץ ישראל
שורה 43:
תאופרסטוס סיכם את הגותם של ה[[פילוסוף|פילוסופים]] הקדם אריסטוטליים, ויצר השתלשלות "היסטורית" עד לימיו של אריסטו עצמו ([[דוקסוגרפיה]]).
 
'''בין יצירותיו החשובות:'''
* "מחקר על הצמחים" Historia Plantarum {{אנ|Historia Plantarum (Theophrastus)}} (בוטניקה)
* "על הסיבות לתופעת הצמיחה" (בוטניקה)
שורה 49:
* On Moral Characters, On Sensation - ב[[אתיקה]]
* Physics ו-Metaphysics ב[[פיזיקה]]
 
== תאופרסטוס על היהודים וארץ ישראל ==
=== הקרבן בפולחן היהודי ===
תאופרסטוס מתאר את היהודים בקטע מתוך חיבורו De Pietate ("על האדיקות"), ששרד אצל [[פורפיריוס]]. נראה כי תאופרסטוס היה היווני הראשון שעסק ביהודים באופן מפורש, בהנחה שכתב את חיבורו לפני החיבור על מצרים של [[הקטאיוס איש אבדרה]].
תאופרסטוס עוקב בחיבורו אחר התפתחות הקורבן ומבטא את הסתייגותו מהקרבת בעלי חיים, שלדבריו רק באיטיות מצאה את דרכה לפולחן אלוהי והפולחן היהודי הוא מקרה מבחן. היהודים נוהגים הקרבת בעלי חיים, אבל הדרך בה הם עושים זאת נוגדת באופן בולט לזו של היוונים:{{הערה|שם=שטרן 8|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, III. Theophrastus, p. 8}}
 
{{ציטוטון|הסורים, שהיהודים מהוים חלק מהם, גם עכשיו מקריבים קורבנות חיים בהתאם לסגנון העלאת הקורבנות הישן שלהם; אם היינו מצווים להעלות קורבן באותה הדרך היינו נרתעים מכל העסק. כי הם לא סועדים מהקורבנות, אלא שורפים אותם לגמרי בשעת לילה ושופכים עליהם דבש ויין, הם במהרה הורסים את המנחה, כדי שהשמש הרואה-הכל לא תביט על הדבר הנורא. והם עושים זאת כשהם צמים בימים החולפים בינתיים. כל אותה שעה, בהיותם פילוסופים מטבעם, הם משוחחים על האלוהות, ובלילה צופים הם בכוכבים, מתבוננים בהם וקוראים לאלוהים בתפילה. הם היו הראשונים להנהיג העלאת קורבנות גם של יצורים חיים אחרים וגם של עצמם; אולם הם עשו זאת מתוך הכרח ולא מתוך רצונם לכך}}.{{הערה|פורפיריוס, [http://www.tertullian.org/fathers/porphyry_abstinence_02_book2.htm '''De Abstinentia''', ספר 2], פרק 26.}}
 
תאופרסטוס אינו מזכיר אמנם את האמונה היהודית באל אחד או את הזהות בין אלוהים ושמיים, אבל רוב החוקרים מסכימים כי את האמונה באל אחד ניתן להניח מראש, לאור השימוש במונח "האלוהי", שעשוי להתיחס לרעיון "הישות העליונה האחת", לפי השיטות הפרה-סוקרטיות. הדגש שתאופרסטוס שם על הצפייה בכוכבים, המעוררת בתגובה תפילה לאלוהים, מורה על כך שהוא אכן ראה בגרמי השמיים ביטוי למוחלטות של אלוהים.{{הערה|פטר שפר, '''יוּדוֹפובּיה''', פרק 2: האל היהודי, עמ' 55 (מאנגלית: להד לזר).}}
 
הדגש על חוסר הרצון היהודי לקבל מנהג שכזה (הקרבת יצורים חיים), תואם את הטון הכללי של כל הקטע, שהוא אוהד את היהודים. התבוננות בכוכבים היא מרכיב די חשוב בדת פילוסופית, על פי אסכולת אפלטון ואריסטו. ההערכה שתאופרסטוס רוכש ליהודים היא בהתאם להערצתו כלפי המצרים.{{הערה|שם=שטרן 8}}
ייתכן ותאופרסטוס חשב שהיהודים מקריבים גם קורבן אדם, משום שהיה תחת השפעתו של המנהג הפיניקי הנפוץ והידוע.{{הערה|שם=שטרן 12|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, III. Theophrastus, p. 12}}
 
תאופרסטוס התיחס לקרבן היהודי בחיבור נוסף. [[יוסף בן מתתיהו]] מצטט בספרו "[[נגד אפיון]]" מתוך חיבורו של תאופרסטוס "על החוקים" (De Legibus):
 
"והנה גם בּערי (הנכרים) היה עמנו ידוע מימי קדם ומנהגים רבים ממנו כבר עברו אל מקצתן וזכו להיות למופת לרבים. על זה מעיד תאופרסטוס בספריו על דבר החוקים. הוא אומר, כי חוקי ה[[צור]]ים אוסרים להשבע שבועות נכרים, ובכלל השבועות האלה הוא מונה גם את השבועה הנקראת „קרבן”, ואולם השבועה הזאת לא נמצאה בקרב אחד העמים, בלתי בקרב היהודים לבדם. ופתרון המלה, אם נתרגם אותה מלשון העברים, הוא „מתנה לאלהים”.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''נגד אפיון''', מאמר ראשון, פרק [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#כב| כב]].}}
 
תאופרסטוס מונה את ה"קורבן" (χορβάν) באופן מפורש בין השבועות הזרות, מה שמפריך את הדעה שיוספוס פירש את הקטע לא נכון וש"קורבן" היא בעצם שבועה פיניקית מקומית, וזאת מאחר שאין בעצם הבדל בין השפות העברית והפיניקית.{{הערה|שם=שטרן 12}}
 
=== הגידולים בבקעת הירדן ===
==== התמר ====
בחיבורו "מחקר על הצמחים", מתיחס תאופרסטוס ל[[תמר מצוי|תמר]] וה[[בלסם]] הגדלים בארץ יהודה:
 
"ב[[חילת-סוריה]], היכן שנמצאים רוב ה[[דקליים]], רק בשלושה מחוזות, כך אומרים, היכן שהאדמה מליחה, גדלים תמרים שניתן לשמר... אולם יש אומרים כי תושבי סוריה אינם משתמשים בעיבוד/טיפוח, מלבד גיזום עצים והשקיה, וגם שעץ התמר זקוק למים נובעים ולא למים מהשמיים; ושמים כאלה נמצאים בשפע בעמק שבו חורשות הדקלים. והם מוסיפים שעמק זה נמשך דרך ארץ ערב עד ל{{ה|ים האדום}}, ושרבים טוענים שביקרו בו, ושזה בחלק הנמוך ביותר שלו שעצי התמר גדלים... התמרים היחידים שיישמרו, כך אומרים, הם אלה הגדלים בעמק סוריה, בזמן שאלה הגדלים במצרים, קפריסין או במקומות אחרים הם בשימוש רק כשהם טריים".{{הערה|[https://archive.org/stream/enquiryintoplant01theouoft#page/134/mode/2up Historia Plantarum, II, 6:2, 5, 8]}}
 
עד אמצע המאה ה-2 לפנה"ס (אז הוקמה [[ממלכת החשמונאים|המדינה החשמונאית]]), ארץ יהודה היתה ללא ספק כלולה ב"חילת סוריה". משום כך ניתן להניח שתאופרסטוס התכוון לעצי הדקל המפורסמים ברחבי העולם של ארץ יהודה, הגדלים ב[[בקעת הירדן]] ואזור [[יריחו]]. הנחה זו מחוזקת על ידי התיאור שבא מיד לאחר מכן, על "עמק סוריה", שמתיחס באופן ברור לבקעת הירדן.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, III. Theophrastus, p. 14}}
 
==== הבלסם ====
אצל תאופרסטוס נמצא התיאור הראשון וגם המפורט ביותר של הבלסם של ארץ יהודה המופיע בספרות היוונית:{{הערה|שם=שטרן 17|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, III. Theophrastus, p. 17}}
 
"בלסם גדל בעמק סוריה. אומרים כי ישנם רק שני גנים בהם הוא גדל... העץ הוא גבוה כמו עץ רימון גדול והוא מרובה ענפים; יש לו עלה כמו זה של [[פיגם מצוי|פיגם]], אבל הוא חלש; והוא [[ירוק עד]]; הפרי הוא כמו זה של ה[[אלת טרבינת|אלה]] בגודלו, צורתו וצבעו, וגם זה מאד ריחני, אפילו יותר מה[[שרף]] ... אומרים שהבלסם אינו גדל כצמח בר בשום מקום. מהגן הגדול יותר קיימים שנים עשר כלים המכילים כל אחד כשלושה פיינט, מהגן השני רק שני כלים כאלה... נראה כי הבלסם הוא בעל ריח יוצא דופן".{{הערה|[https://archive.org/stream/enquiryintoplant02theouoft#page/244/mode/2up Historia Plantarum, IX, 6:1-4]}}
 
תאופרסטוס מזכיר את "הבלסם הסורי" במקומות נוספים בחיבורו.{{הערה|[https://archive.org/stream/enquiryintoplant01theouoft#page/322/mode/2up Historia Plantarum, IV, 4:14]; [https://archive.org/stream/enquiryintoplant02theouoft#page/220/mode/2up Historia Plantarum, IX, 1:6]}} "עמק סוריה" הוא בקעת הירדן, מאחר וזהו המקום היחיד בסוריה בו הבלסם גדל.{{הערה|שם=שטרן 17}}
 
==תרגומי כתביו לעברית==
שורה 59 ⟵ 92:
{{מיזמים|ויקיציטוט=תאופרסטוס|ויקישיתוף=Category:Theophrastus}}
* תאופרסטוס, [http://www.text.org.il/index.php?book=07040313 טיפוסים, פרק 2, פרק 7, פרק 13]
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:תאופרסטוס}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תאופרסטוס"