קשר העשרים ביולי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
[[קובץ:Alter St-Matthäus-Kirchhof 20 Juli 1944.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלעד לזכר הקושרים במקום קבורתם הזמני בחצר כנסייה בברלין שנברג]]
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 151-12-16, Volksgerichtshof, Erwin v. Witzleben.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ארווין פון ויצלבן]] עומד בפני בית הדין העממי. הקושרים הובאו בפני בית הדין בבגדים אזרחיים, מרושלים, וללא חגורה. ויצלבן נאלץ להחזיק את מכנסיו כשהוא טוען בפני בית הדין]]
קושרי העשרים ביולי היו העילית של החברה הגרמנית. נוסף על מפקדים בכירים מאוד בצבא, היו בקשר חלק ניכר מאנשי האצולה הגרמנית, משפטנים, הוגים, דיפלומטים ואנשי ממשל. פרופיל אנושי שונה מאוד מאנשי האגרוף, הבריונים והטיפוסים האנטי-חברתיים, שאיישו את צמרת המפלגה הנאצית. כל אלו לא עזרו לקושרים כאשר נכשל הקשר. חלקם, כבק וטרסקו, התאבדו בטרם ייפלו בידי ה[[אס אס]], אך רובם נעצרו ונכלאו ב[[כלא פלצנזה]]. הם נשפטו ב"בית הדין העממי" שבראשו עמד המשפטן [[רולנד פרייזלר]]. בבית דין זה הם הועמדו מושפלים, לא מגולחים, כאשר הם לבושים מכנסיים גדולים מכפי מידתם וללא חגורה. ה"משפט" התנהל תוך כדי שכל מילה שנאמרת על ידי מי מהנאשמים נקטעת בצעקות על ידי אב בית הדין פרייזלר, ששימש אף כקטגור. גזר הדין היה אחד - [[עונש מוות|מוות]] בתלייה.
 
בנוסף:, היטלרנעצרו אלפי גרמנים שנחשדו באהדה לקושרים או באי אהדה להיטלר. וכן הכריז היטלר שמעתה, כל חייל בוורמאכט חייב לציית ל[[גסטאפו]], ולא עוד, אלא שכל חייל שיודע שמפקדו מעורב בקשר - חובה עליו לירות בו באופן מיידי.
 
הקושרים נתלו באמצעות מיתרי פסנתר, שנקשרו אל ווי בשר המחוברים אל התקרה. התליות צולמו, והוקרנו להיטלר בהקרנות שאליהן הזמין גם את אנשי חצרו. בדרך זו נרצחו כחמשת אלפים איש, בהם אף קרובי משפחה של הקושרים, שלא היה להם חלק בקשר. מעטים שרדו את גל המעצרים, בהם ד"ר [[הנס ברנד גיזביוס]], דיפלומט שנתן עדות מפורטת ב[[משפטי נירנברג]] על טיבו של המשטר הנאצי, ועל קושרי העשרים ביולי.