תאוריית הציפיות – הבדלי גרסאות

'ניבוי' זה של מה שיקרה אם יתאמץ מוביל להחלטה האם כדאי לו להתאמץ. תורת הציפיות מתארת שתי תוצאות המעניינות את העובד. תוצאה אחת (משנית, ביניים) נוגעת לרמת הביצוע הנדרשת. תוצאה שנייה, סופית, נוגעת למה יושג עקב הביצוע. העובד שואל את עצמו שלוש שאלות ביחס לשתי תוצאות אלו:

 

 

* ה'''[[מחיר|ערך]]''' אשר קיים עבור אותו אדם לתוצאת המעשה. למשל, מידת הערך שמייחס העובד לקידומו בעבודה. כלומר באיזה מידה העובד נותן חשיבות ומעריך את תגמולים שהארגון מעניק לו. כל אדם מעריך באופן שונה תגמולים חומריים ואחרים שהוא מקבל. בהתאם לצרכים שלו הוא נותן ערך שונה לכל סוג של תגמול אותו מציע המעסיק. במידה והמעסיק דואג לתת תגמולים שיש להם ערך בעיניו הסובייקטיביות של העובד, כך תגדל רמת ההנעה שלו בעבודה. לדוגמה, לא יהיה מופרך להניח שלשכר גבוה יש ערך גבוה בעיני רוב העובדים , ולכן נצפה ששכר גבוה יגרום למוטיבציה גבוהה.

*'''[[ציפייה]]''' - ההסתברות הסובייקטיבית שלפיה מאמץ יביא לרמת ביצוע גבוהה. לדוגמה, עובד יכול לצפות שאם ישקיע מאמץ בעבודתו, תגדל רמת התפוקה שלו. מידת הסבירות שאכן נקבל את אותם תגמולים שיש להם ערך בעינינו בעקבות ההשקעה שהשקענו. כלומר, באיזה מידה אני מעריך שבעקבות מאמצים שאני משקיע מחכה לי "הגזר" המיוחל, כמו במקרה של איש מכירות, שמצפה שאם נפח המכירות יגדל הוא יזכה לבונוס הולם.

 

 

יש לציין כי חוקרים מסוימים טוענים כי מדובר בחיבור ולא בכפל.