תאופרסטוס – הבדלי גרסאות

{{ציטוטון|הסורים, שהיהודים מהוים חלק מהם, גם עכשיו מקריבים קורבנות חיים בהתאם לסגנון העלאת הקורבנות הישן שלהם; אם היינו מצווים להעלות קורבן באותה הדרך היינו נרתעים מכל העסק. כי הם לא סועדים מהקורבנות, אלא שורפים אותם לגמרי בשעת לילה ושופכים עליהם דבש ויין, הם במהרה הורסים את המנחה, כדי שהשמש הרואה-הכל לא תביט על הדבר הנורא. והם עושים זאת כשהם צמים בצהרי היום. כל אותה שעה, בהיותם פילוסופים מטבעם, הם משוחחים על האלוהות, ובלילה צופים הם בכוכבים, מתבוננים בהם וקוראים לאלוהים בתפילה. הם היו הראשונים להנהיג העלאת קורבנות גם של יצורים חיים אחרים וגם של עצמם; אולם הם עשו זאת מתוך הכרח ולא מתוך רצונם לכך}}.{{הערה|פורפיריוס, [http://www.tertullian.org/fathers/porphyry_abstinence_02_book2.htm '''De Abstinentia''', ספר 2], פרק 26.}}

 

 

הדגש על חוסר הרצון היהודי לקבל מנהג שכזה (הקרבת יצורים חיים), תואם את הטון הכללי של כל הקטע, שהוא אוהד את היהודים. התבוננות בכוכבים היא מרכיב די חשוב בדת פילוסופית, על פי אסכולת אפלטון ואריסטו. ההערכה שתאופרסטוס רוכש ליהודים היא בהתאם להערצתו כלפי המצרים.{{הערה|שם=שטרן 8}}

ייתכן ותאופרסטוס חשב שהיהודים מקריבים גם קורבן אדם, משום שהיה תחת השפעתו של המנהג הפיניקי הנפוץ והידוע.{{הערה|שם=שטרן 12|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, III. Theophrastus, p. 12}}

 

 

"והנה גם בּערי (הנכרים) היה עמנו ידוע מימי קדם ומנהגים רבים ממנו כבר עברו אל מקצתן וזכו להיות למופת לרבים. על זה מעיד תאופרסטוס בספריו על דבר החוקים. הוא אומר, כי חוקי ה[[צור]]ים אוסרים להשבע שבועות נכרים, ובכלל השבועות האלה הוא מונה גם את השבועה הנקראת „קרבן”, ואולם השבועה הזאת לא נמצאה בקרב אחד העמים, בלתי בקרב היהודים לבדם. ופתרון המלה, אם נתרגם אותה מלשון העברים, הוא „מתנה לאלהים”.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''נגד אפיון''', מאמר ראשון, פרק [[S:קדמות היהודים - נגד אפיון#כב| כב]].}}

=== הגידולים בבקעת הירדן ===

==== התמר ====

 

"ב[[חילת-סוריה]], היכן שנמצאים רוב ה[[דקליים]], רק בשלושה מחוזות, כך אומרים, היכן שהאדמה מליחה, גדלים תמרים שניתן לשמר... אולם יש אומרים כי תושבי סוריה אינם משתמשים בעיבוד/טיפוח, מלבד גיזום עצים והשקיה, וגם שעץ התמר זקוק למים נובעים ולא למים מהשמיים; ושמים כאלה נמצאים בשפע בעמק שבו חורשות הדקלים. והם מוסיפים שעמק זה נמשך דרך ארץ ערב עד ל{{ה|ים האדום}}, ושרבים טוענים שביקרו בו, ושזה בחלק הנמוך ביותר שלו שעצי התמר גדלים... התמרים היחידים שיישמרו, כך אומרים, הם אלה הגדלים בעמק סוריה, בזמן שאלה הגדלים במצרים, קפריסין או במקומות אחרים הם בשימוש רק כשהם טריים".{{הערה|[https://archive.org/stream/enquiryintoplant01theouoft#page/134/mode/2up Historia Plantarum, II, 6:2, 5, 8]}}

 

 

==== הבלסם ====

"בלסם גדל בעמק סוריה. אומרים כי ישנם רק שני גנים בהם הוא גדל... העץ הוא גבוה כמו עץ רימון גדול והוא מרובה ענפים; יש לו עלה כמו זה של [[פיגם מצוי|פיגם]], אבל הוא חלש; והוא [[ירוק עד]]; הפרי הוא כמו זה של ה[[אלת טרבינת|אלה]] בגודלו, צורתו וצבעו, וגם זה מאד ריחני, אפילו יותר מה[[שרף]] ... אומרים שהבלסם אינו גדל כצמח בר בשום מקום. מהגן הגדול יותר קיימים שנים עשר כלים המכילים כל אחד כשלושה פיינט, מהגן השני רק שני כלים כאלה... נראה כי הבלסם הוא בעל ריח יוצא דופן".{{הערה|[https://archive.org/stream/enquiryintoplant02theouoft#page/244/mode/2up Historia Plantarum, IX, 6:1-4]}}

 

 

==תרגומי כתביו לעברית==