מייקל בנסון – הבדלי גרסאות

בנסון נולד ב[[בריטניה]] ועלה לישראל עם הוריו בגיל שנה. בצעירותו רצה ללמוד [[תיפוף]], אולם בסופו של דבר הפך לנגן [[גיטרה בס|בס]]{{הערה|1=משה זונדר, "70 דברים שלא ידעתם על משינה", 12 במאי 1995, סופשבוע (מעריב) ([http://mashina.co.il/index.php?tPath=1_2_236_248 קישורים])}}. בנעוריו היה חבר במספר להקות, והוא גם זכה בתחרות הריקודים של "עיר הנוער" לשנת [[1980]]. בנסון ניגן ב[[להקה צבאית]], ולאחר שחרורו מהצבא ליווה [[זמר]]ים כמו [[דני ליטני]], [[אושיק לוי]], [[אהוד בנאי]], [[מאיר בנאי]], [[רמי קלינשטיין]] ואחרים. ניגן בתקליטם של [[ריטה]] ו[[דני בסן]], לאלבום הבכורה של [[דני בסן]] הלחין את השיר "השד יוצא מהבקבוק" למילים של [[ יעקב רוטבליט]] .

ב-1983 הצטרף בנסון לגרעין שהקים את להקת "[[משינה]]", שהתפרקה באופן זמני בשנת [[1984]]. לאחר מכן חבר לגיטריסט להקת "משינה" [[שלומי ברכה]], ויחד פעלו כצמד תחת השם "[[החזית העממית (להקה)|החזית העממית]]". ב-[[1985]] חידשו חברי "משינה" את פעילות הלהקה, ובסוף אותה שנה יצא אלבומם הראשון. בלהקה היה בנסון נגן הבס, והתפרסם גם כזמר בשיר "הכל עוד אפשרי" ששר בקולו הנאיבי. הלהקה התפרקה ב-[[1995]], אך חזרה לפעילות ב-[[2003]].

לאחר פירוק הלהקה המשיך בנסון לנגן יחד עם [[אבנר חודורוב]] וליווה בהופעות "הילד שבך" את [[יהודה פוליקר]], במשך שש שנים הכולל תועדו בסרט ואלבום מצוין שיצא ב-1997[[ הופעה חיה בקיסריה ]]. ב-1998 בנסון הפיק מוזיקלית את אלבום הבכורה של להקת כמעט אפריקה. הוא גם ניגן בס, שר קולות וייעץ אמנותית באלבום ובהופעות של [[שלומי ברכה]] ו[[רמי פורטיס]], [[רץ על הקצה]]. ניגן ביצוע מחודש של[[שלומי ברכה]] ו[[רמי פורטיס]] לשירו של ניסים סרוסי "אשליות" וביצוע המחודש של [[עפרה חזה]] ל"לתת" של בועז שרעבי באלבום עבודה עברית. בשנת 2003 ניגן מאלבום של[[שלומי ברכה]] "צ'אפלין צ'ארלי",