התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

 

=== עבר הירדן ===

בתקופת העליות הראשונות של שיבת ציון, נזכרות משפחות יהודיות מ"פחת מואב"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|ו}}; {{תנ"ך|עזרא|ח|ד|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|עזרא|י|ל|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|נחמיה|ז|יא}}}} ובספר נחמיה{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ב|יט}}; {{תנ"ך|נחמיה|ג|לה|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|נחמיה|ד|א|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|נחמיה|ו|א|ללא=ספר}}}} מוזכר כמה פעמים [[טוביה העמוני|טוביה "העבד העמוני"]], כאשר "עבד" מתפרש כאן בדרך כלל כ"עבד מלך", כלומר בשירות המלך הפרסי. ייתכן גם שטוביה היה בן למשפחה יהודית חשובה ששלטה בפחווה כולה. על קיומם של מואבים ועמונים כחטיבה לאומית במאה ה-5 לפנה"ס ניתן ללמוד מכך שבין הנשים הנכריות שנשאו היהודים באותה תקופה נמנות גם נשים "עמוניות ומואביות"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יג|כג}}}}.

ככל הנראה, אזור מואב נפגע קשה מפלישות הערבים, שהחלו כבר בסוף התקופה האשורית ובתקופה הפרסית כבר הקיפו את כל הארץ. נראה שגם אדום חרבה כבר בתקופה הבבלית על ידי הערבים בני קדר, שהדפו את האדומים מערבה. בשלהי התקופה הפרסית, או בראשית התקופה ההלניסטית, נהדפו משם גם בני קדר - על ידי ה[[נבטים]], שהפכו את ארץ אדום למרכזם.{{הערה|שם=ההיסטוריה של ארץ ישראל 250-249|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 250-249.}}