אחמד אבן חנבל – הבדלי גרסאות

'''אחמד בן מחמד בן חנבל אבו עבדאללה אל-שיבאני''' (ב[[ערבית]]: '''الامام احمد بن محمد بن حنبل, ابو عبد الله الشيباني''') היה פוסק [[שריעה]] ו[[תאולוג]] [[אסלאם|אסלאמי]] חשוב, ואבי [[האסכולה החנבלית]] במשפט המוסלמי. אבן חנבל נולד בשנת [[780]] ב[[בגדאד]] והיה ממובילי המאבק בתפישות האסכולה ה[[מועתזילה|מעתזלית]] בימי [[אל-מאמון]]. אבן חנבל נשפט בזמן ה[[מיחנה]] והושפל, אך סירב לוותר על אמונתו באי-נבראותו ובנצחיותו של ה[[קוראן]]. [[האסכולה החנבלית]], שאת יסודותיה ההלכתיים הוא כונן, נחשבת לאסכולה השמרנית ביותר מבין ארבע האסכולות המוכרות באסלאם הסוניה[[סונה|סוני]]. הוא נפטר בבגדאד בשנת [[855]].

אחמד אבן חנבל נולד בבגדאדב[[בגדאד]] למשפחה ערבית בת התרבות ה[[פרסים|פרסית]] בבגדאד ועבר עם אמו לעיר [[מרו]]. שם התחנך והחל להפגין את אדיקותו בלימודי [[קוראן]] ובמנהגיו היומיומיים. הוא התחיל ללמוד פסיקת הלכה, במרו ואחר בבגדאד, אצל גדולי התקופה, בהם [[מוחמד אבן אידריס א-שאפעי|א-שאפעי]], [[אבו יוסוף]] ואחרים. כבר אז יצאו לו מוניטין, ואחר כך החל עוסק בעצמו בפסיקה ובעיקר - באיסוף [[חדית']] (מסורות בעל פה על אורחות חייו של [[מוחמד|הנביא]], שעברו מדור לדור לצורכי פסיקת הלכה) בכל רחבי המזרח הקרוב ([[משרכ]]) המוסלמי של זמנו. הוא הפגין בקיאות רבה בשינון החדית', אך לא נמנע מלהעלותו על הכתב, ועל בסיס זה אספו בניו את קובץ החדית' העצום שלו.