ויקיפדיה

התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
פלשת ואשדוד
שורה 38:
במהלך כ-100 שנים מאז מתן ההצהרה החל היישוב היהודי בארץ ישראל בצמיחה מחודשת. נעשו מספר עליות מבבל לארץ ישראל והן מתועדות בחלקן בספרים [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]]. בסך הכול עלו לארץ ישראל מבבל כ-50,000 יהודים.{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ב|סד|סה}}; {{תנ"ך|נחמיה|ז|סו|סז}}}}
 
עם חורבן בית ראשון וגלות בבל פסקה העברית לשמש לשון דיבור יחידה ביהודה. בחיי היום יום נזקקו תושבי ארץ ישראל לארמית, שהפכה לכלי מלכד של כלל האוכלוסיה, וגם רבים מבני יהודה לא יכלו עוד להבין את הכתוב בעברית ונזקקו לתרגום לארמית. נחמיה{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יג|כג|כד}}}} מצר על כך שיהודים נשאו נשים נוכריות והביאו להתבוללות: "בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית".
 
=== פחוות יהודה ===
שורה 59:
 
=== פחוות אשדוד ===
בשנת 711 לפנה"ס כבשו האשורים את [[פלשתים|פלשת]] ועשו ממנה פרובינציה אשורית שנקראה "מדינת-אשׂדוּדֻ", על שם [[אשדוד (עיר פלשתית)|אשדוד]], העיר הראשית שלה.{{הערה|פרופ' יוסף קלוזנר, '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ראשון, עמ' 311.}}
במשך רוב התקופה האשורית היתה אשדוד ממלכה בשלטון שושלת מקומית. להבדיל משליטי הערבים, שומרון ועמון, שליטה של פחוות אשדוד אינו נזכר במקרא. אפשרואפשר להסיק מכך שצורת הממשל באשדוד ובערי הנמל לה היתה דומה לזו שביתר ערי החוף, כלומר בניהול כלכלי של אחת המלכויות הפיניקיות, צור או צידון.▼
לפי הרודוטוס, בחבל הארץ הזה ישבו "סורים-פלשתינאים". במקרא מכונים תושבי הפחוה "אשדודים"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ד|א}}; {{תנ"ך|נחמיה|יג|כג|ללא=ספר}}}}, על שם העיר הראשית, המדברים בניב מיוחד, "אשדודית"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יג|כד}}}}. אבלהרודוטוס{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos07.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 157.]}} מציין שאשדוד היא "עיר גדולה בסוריה", אולם על פי המקורות מהתקופה, נראה שבמאה ה-4 לפנה"ס איבדה אשדוד מחשיבותה ואשקלון הפכה לעיר החשובה באזור. הקשר בין העיר אשקלון לצור מעיד על הימצאות אוכלוסיה פיניקית בפחווה, שעל פי הממצא האפיגראפי (כלי פולחן המוקדשים ל[[בעל (אל)|בעל]]), התרבו בה במאה ה-4 לפנה"ס.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 239.}}▼
 
פחוות אשדוד השתרעה בין [[נחל שורק]] בצפון ל[[נחל גרר]] בדרום וכללה גם את השפלה הפנימית. בגלל הרצועה הרחבה של [[חולות נודדים|החולות הנודדים]], המפרידה באזור הזה בין אזור החוף לשפלה הפנימית הפורייה, נוצרה תופעה מיוחדת של הפרדת הערים העיקריות מהנמלים שלהן ([[תל יבנה|יבנה]] ו[[יבנה-ים]], [[תל אשדוד|אשדוד]] ו[[אשדוד-ים]]). באזור זה היו לפחות 5 ערי נמל, כאשר 4 מהן היו ערים גדולות: תל ע'זה, יבנה, אשדוד ו[[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]].{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 238.}}
הרודוטוס{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos07.pdf הרודוטוס, ספר שני, סעיף 157.]}} מציין שאשדוד היא "עיר גדולה בסוריה", אולם על פי המקורות מהתקופה, נראה שבמאה ה-4 לפנה"ס איבדה אשדוד מחשיבותה ואשקלון הפכה לעיר החשובה באזור.
▲במשך רוב התקופה האשורית היתה אשדוד ממלכה בשלטון שושלת מקומית. להבדיל משליטי הערבים, שומרון ועמון, שליטה של פחוות אשדוד אינו נזכר במקרא. אפשר להסיק מכך שצורת הממשל באשדוד ובערי הנמל לה היתה דומה לזו שביתר ערי החוף, כלומר בניהול כלכלי של אחת המלכויות הפיניקיות, צור או צידון.
▲לפי הרודוטוס, בחבל הארץ הזה ישבו "סורים-פלשתינאים". במקרא מכונים תושבי הפחוה "אשדודים"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|ד|א}}; {{תנ"ך|נחמיה|יג|כג|ללא=ספר}}}}, על שם העיר הראשית, המדברים בניב מיוחד, "אשדודית"{{הערה|{{תנ"ך|נחמיה|יג|כד}}}}. אבל הקשר בין העיר אשקלון לצור מעיד על הימצאות אוכלוסיה פיניקית בפחווה, שעל פי הממצא האפיגראפי (כלי פולחן המוקדשים ל[[בעל (אל)|בעל]]), התרבו בה במאה ה-4 לפנה"ס.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 239.}}
 
=== פחוות שומרון ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/התקופה_הפרסית_בארץ_ישראל"