התקופה הפרסית בארץ ישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) בגוהי |
Liadmalone (שיחה | תרומות) עדכון |
||
שורה 1:
{{עריכה|נושא=היסטוריה}}
{{תקופות בארץ ישראל}}
[[תמונה:Cyrus Cylinder.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הצהרת כורש|הגליל של כורש]]]]▼
'''התקופה הפרסית''' ב[[תולדות ארץ ישראל]] החלה בשנת [[539 לפנה"ס]] עם השלמתו של המלך [[כורש]] את השתלטותה של [[הממלכה האחמנית|ממלכת פרס]] על שטחי [[האימפריה הבבלית]] ובתוכם גם [[ארץ ישראל]], והסתיימה בשנת [[332 לפנה"ס]] עם כיבושה על ידי [[אלכסנדר מוקדון]] ותחילתה של [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל]].
התקופה הפרסית מצוינת ב[[תולדות עם ישראל]] כתקופת [[שיבת ציון]] וראשית [[תקופת בית שני]].
שורה 9 ⟵ 8:
=== נציבות עבר הנהר ===
ארץ ישראל נכללה בתחומי הנציבות החמישית של האימפריה הפרסית - סטרפיה "עבר הנהר"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ח|לו}}; {{תנ"ך|נחמיה|ב|ז}}, {{תנ"ך|נחמיה|ב|ט|ללא=פרק|קצר=כן}}}} (בארמית: "עבר נהרא"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ד|י}}; {{תנ"ך|עזרא|ה|ג|ללא=ספר}}}}). שם הנציבות הזה מצוי כבר ברשומות המנהל האשורי מתקופת [[אסרחדון]].{{הערה|שם=ההיסטוריה של ארץ ישראל 229}}
בימי [[כורש]] נכלל כנראה תחום נציבות זה בנציבות אחת שכללה את כל השטח שנכבש מהבבלים. רק לאחר מרידת בבל בפרסים וחורבנה בשנת 482 לפנה"ס (בתקופת שלטון [[חשיארש הראשון]]), הופרדה בבל מנציבות עבר הנהרא. את גבולות הנציבות תיאר [[הרודוטוס]], אולם ידועות לנו רק נקודות לאורך החוף, ללא תיאור הגבול המזרחי. על פי הרודוטוס{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos09.pdf הרודוטוס, ספר שלישי, סעיף 91.]}}, גבולה הצפוני היה בפוסידיאון (אולי אל-מינה שבשפך ה[[אורונטס]]) שבין [[קיליקיה]] לסוריה. תחומה הדרומי גבל במצרים, ב[[ימת ברדוויל|ימה הסירבונית]]. הרודוטוס{{הערה|שם=הרודוטוס, שלישי, 5|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/herodotos/herodotos08.pdf הרודוטוס, ספר שלישי, סעיף 5.]}} מונה בנציבות זו 4 חבלי-ארץ לאורך רצועת החוף, המיושבים על ידי 3 עמים: בצפון משתרעת פיניקיה, מפיניקיה ועד העיר "קדיטיס" ([[עזה]]) "הארץ היא לסורים הנקראים פלשתינאים", מקדיטיס ועד "יניסוס" (אולי [[אל-עריש]]) ערי המסחר על החוף היו היו שייכות "למלך הערבים", ומיניסוס ועד הימה הסירבונית הארץ שוב לסורים.{{הערה|פרופ' אפרים שטרן, '''ההיסטוריה של ארץ ישראל''', כרך שני, חלק ג: 1. הרקע הגיאוגרפי־היסטורי של ארץ־ישראל בתקופה הפרסית, עמ' 230.}}
שורה 25 ⟵ 24:
=== שיבת ציון ===
{{הפניה לערך מורחב|שיבת ציון}}
▲[[תמונה:Cyrus Cylinder.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הצהרת כורש|הגליל של כורש]]]]
בשנת [[538 לפנה"ס]] פרסם כורש מלך פרס את קריאתו שזכתה לכינוי "[[הצהרת כורש]]" שבה, בין השאר, הרשה ליהודים שיצאו ל[[גלות בבל]] לשוב לארץ ישראל ולהקים בה [[אוטונומיה]] יהודית.
זמן מה לאחר מכן התחילה העליה הראשונה של גולים לארץ ישראל ובראשה עמד [[ששבצר]] "הנשיא ליהודה"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|א|ח}}}}, המכונה גם "פחה"{{הערה|{{תנ"ך|עזרא|ה|יד}}}}. תואר הכבוד "הנשיא ליהודה" היה הגרסה העברית הפנימית למעמדו הרשמי כמושל יהודה ("פחה") מטעם מלך פרס. לאחר תקופה קצרה נתמנה במקומו [[זרובבל בן שלתיאל]], נכדו או נינו של [[יהויכין]] מלך יהודה, שהיה גם הוא "פחת יהודה"{{הערה|{{תנ"ך|חגי|א|א}}}} ועלה באחד הגלים הראשונים של השבים, ואולי אף בגל שבראשו עמד ששבצר, יחד עם [[הכהן הגדול]] [[יהושע בן יהוצדק]].
| |||