|
ישיבת דרך חיים הינה [[ישיבה קטנה]] אשר הוקמה בשנת [[תשס"ג]] על ידי [[תנועת "ישיבה קטנה לאומית"]] ב[[קרית חינוך שעלבים]] בראשותו של [[הרב מתניה אריאל]]. בישיבה לומדים [[לימודי קודש]] בלבד, כאשר למעוניינים ישנה אפשרות לעשות [[תעודת בגרות]] בשנה הרביעית. בישיבה לומדים כמאה בחורים.
{{מחק|הוחלט [[ויקיפדיה:רשימת מועמדים למחיקה/:ישיבת דרך חיים|בהצבעת מחיקה]]. נא להשאיר קישור להצבעה בתקציר המחיקה}}
{{עריכה|סיבה=איכות לשונית ירודה, כולל שימוש בסלנג}}
{{Coord|31.8675981|34.9894601|display=title|type:landmark}}
{{ישיבה|
|שם= '''דרך חיים'''
|תמונה=
|כתובית=ישיבת דרך חיים - ישיבה קטנה לאומית בשעלבים
|תאריך יסוד=[[ה'תשס"ג]]
|תאריך סגירה=
|השתייכות=[[ציונות דתית]]
|מייסדים=הרב [[מתניה אריאל]]
|ראש הישיבה= הרב [[מתניה אריאל]]
|מספר תלמידים= כ-70
|מיקום= [[קרית חינוך שעלבים]]
|ספרים=
}}
{{מיקום מפורט בישראל|שם=ישיבת דרך חיים|רוחב=31.8675981|אורך=34.9894601|כותרת=כן}}
'''ישיבת דרך חיים''', (לשעבר- גימזו) היא [[ישיבה קטנה לאומית]] הממוקמת סמוך ל[[ישיבת ההסדר שעלבים]] ולישיבה התיכונית במקום. הישיבה הוקמה בשנת [[ה'תשס"ג]] ע"י הרב [[מתניה אריאל]], העומד בראשה עד היום. הישיבה מונהגת ברוח תורת [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]], ובנשיאותה עומד הרב [[יעקב אריאל]]. בישיבה נלמדים אך ורק [[לימודי קודש]], כשבשנה הרביעית יש אפשרות לשלב את לימודי החול במסגרת המכינה לבגרות שהקימה הישיבה, ולהוציא [[תעודת בגרות]] בשנה אחת. בישיבה לומדים כיום כ-70 תלמידים מכל רחבי הארץ. בנוסף הקים ראש הישיבה גם עמותה בשם "עמותת ישיבה קטנה לאומית" [[#עמותת ישיבה קטנה לאומית|כמפורט להלן]].
הרב [[מתניה אריאל]] לימד בישיבה הקטנה מעלה חבר משם פנה לייסד [[ישיבה קטנה לאומית]] במרכז הארץ. בתחילה אמורה הייתה הישיבה לקום במושב גמזו שעל יד [[יער בן שמן]], תחת השם "ישיבת גמזו" וכשלוחה של ישיבת מעלה חבר. אולם בשל קשיים טכניים התחילה הישיבה את דרכה ב[[קרית חינוך שעלבים]], ראשית בתוך מתחם הישיבה התיכונית שעלבים, ולאחר מכן באתר קרוונים ליד ישיבת ההסדר במקום. שנה לאחר הקמתה, שמה של הישיבה שונה ל"ישיבת דרך חיים".
== דרכה החינוכית של הישיבה ==
מורה דרכה של הישיבה הוא הרב [[יעקב אריאל]] רב העיר רמת גן. בנוסף לרב [[יעקב אריאל]], ישנם רבנים רבים המלווים את הישיבה. עוד לפני הקמתה של הישיבה היא קיבלה עידוד ותמיכה מ[[אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב אברהם שפירא]] ראש [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] (לשעבר), שאף ביקש מתלמידי הישיבה לבוא אליו לכל הפחות פעם בשנה. הרב [[שמחה הכהן קוק]] רבה הראשי של [[רחובות]] ליווה גם הוא את הישיבה מראשית היווסדה ומשתדל לבוא להעביר שיחות בישיבה מדי פעם.
בישיבה לומדים [[לימודי קודש]] בלבד ברמה גבוהה (מלבד [[לימודי חול]] למטרת [[תעודת בגרות]] בשנה הרביעית), תוך בנייה רוחנית ונפשית של נער בן תורה, הלומד מתוך שמחה. רבני הישיבה מחנכים לתורה, למסירות נפש ול[[עבודת ה']] תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.{{ש}}
בישיבה ישנו דגש רב לעיצובו של התלמיד כ[[בחור ישיבה]] ובן תורה, בעל [[מידות טובות]], [[יראת שמים]] ותחושת שייכות לעמו וארצו. ה[[רמי"ם]] משרישים בתלמידיהם את השליחות המוטלת עליהם ל[[לימוד תורה]], מתוך אהבת הלימוד ופיתוח כח הרצון לכך. הקשר האישי הקיים בין ה[[רמי"ם]] והתלמידים מוסיף רבות להתפתחותם של התלמידים ולהבנה זו.{{ש}}
הישיבה גדלה עם השנים, ומשנים עשר בחורים, שהיוו את הגרעין הראשון, מונה היום, בשנתה השישית, כ-70 בחורים. [[ר"מ|הרמי"ם]] בישיבה הינם בוגרי [[ישיבה גבוהה|ישיבות גבוהות]] ו[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]], חלקם אף לימדו בישיבות גבוהות, משם הגיעו ללמד בישיבה.
הישיבה נוסדה בכדי להעלות את הרמה התורנית של הציבור ה[[דתי לאומי]] בסיועה של עמותת [[ישיבה קטנה לאומית]], הקמת הישיבה תרמה לחיזוק המהלך של כלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ.{{ש}}
==תוכנית הלימודים==
'''סדרי הלימוד:''' הלימוד בישיבת דרך חיים ברובו הגדול הינו במסגרת '[[סדר (ישיבה)|סדרים]]' ובמשך כל יום הלימודים, ישנם שני שיעורים בממוצע. רוב הזמן מושקע בלימוד [[גמרא]], אך לומדים גם [[הלכה]] ומוסר, וכן [[תנ"ך]] ואמונה כדרכו של [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]]. דגש מיוחד נוסף בישיבה הוא עניין החזרות על הלימוד - להם מוקדש זמן רב, וכן ישנם פעילויות לעידוד החזרה ושינון החומר הנלמד. בשבתות הישיבה -החלות אחת לשבועיים- משלבים זמן למנוחת השבת וזמן מסודר ללימוד.
הישיבה דוגלת כי על רבים מבחורי הציבור ה[[דתי לאומי]] ללמוד תורה בשקידה בשנים אלו ובכך להצמיח בחורים יראי שמיים המקדישים את חייהם ל[[לימוד תורה]]. [[גדולי ישראל]] הורו כך ועל כן הישיבה רואה בדרך זו מטרה נעלה ומחייבת. (כך למשל כתב ה[[הראי"ה קוק]] ב[[אגרות הראי"ה]], תרמ"ד). אף בדורנו היו שתמכו בדרך זו, בניהם הרב [[מרדכי אליהו]] והרב [[אברהם שפירא]].{{ש}}
'''הגישה החינוכית:''' הגישה החינוכית בישיבה מונעת מתוך הבנה שאף שהבחורים עומדים בלוח זמנים הדומה לזה של ישיבות גבוהות ולומדים ברצינות ובהתמדה, למרות כל זאת עדיין מדובר בבחורים צעירים. לכן בישיבה משתדלים לשים דגש על אהבת תורה, יראת שמיים, בניית עולם מושגים רוחני-ישיבתי ועיסוק תכנים המותאמים לפי הגיל והרמה, זאת על מנת לאפשר לבחורים להיכנס לעולמה של תורה למרות היותם צעירים ולא מורגלים בדבר. כמו כן בחורים צעירים זקוקים ליותר זמן פנוי, בשל כך מלבד ההפסקות הרגילות, ישנן בישיבה מדי פעם בפעם פעילויות שונות וטיולים מגוונים.
הרב [[יעקב אריאל]] רבה הראשי של [[רמת גן]] מדריך את הישיבה בסוגיות שונות ובהכוונת דרכה של הישיבה.
'''האווירה:''' ישיבת דרך חיים מאופיינת באווירה חברתית, בקשר חם והדוק בין השכבות למרות הפרש הגילאים, הרבה בזכות ההימצאות של כל בחורי הישיבה יחד במשך רוב שעות היום ב[[בית מדרש|בית המדרש]]. הדבר גם מתבטא בשמירת הקשר בין בחורי הישיבה לבוגריה, גם לאחר עוזבם את הישיבה. הקשר עם הרבנים הוא חם ואבהי, וכל תלמיד יכול למצוא אוזן קשבת בעת הצורך.
== סדרי הלימוד בישיבה ==
== המכינה לבגרות ==
בסדר בוקר לומדים [[עיון]] ובסדר צהריים וערב לומדים [[בקיאות]], כאשר בסדר צהריים הלימוד מתקיים ב[[חברותות]] ולומדים כעמוד וחצי ביום, ובמקביל לכך, לשיעור א' ישנו שיעור [[בקיאות]] יומי. בסדר ערב הלימוד נעשה ב[[חברותות]] בין הבחורים החדשים לבחורים בשיעורים הגבוהים יותר בישיבה.{{ש}}
דבר שמאפיין את הישיבה זו ה"מכינה לבגרות" שהקימה, כלומר מכינה בה לומדים, ע"פ בחירתם, בחורי שיעור ד' את לימודי [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]] בנוסף ללימודי הקודש. כמובן שמטרתה של הישיבה היא לגדל [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] שעוסקים בתורה, אך רבני הישיבה רואים גם [[אידאולוגיה|אידיאל]] שחלק מהתלמידים (ואפילו רובם), יצאו גם עם [[תעודת בגרות]], כל אחד לפי אישיותו. דבר זה עוּדֵד ע"י תלמידי חכמים גדולים, ביניהם נשיא הישיבה הרב יעקב אריאל.לתוכנית זו מגיעים אף תלמידים מישיבות קטנות אחרות שברצונם להשלים תעודת בגרות.תוכנית זו, שאת לימודי החול (ובעצם הוצאת תעודת הבגרות) לומדים רק בשנה אחת, הומלצה ע"י מחנכים, שאף אמרו כי פריסת לימודי מקצועות התעודה על משך כמה שנים הינה מיותרת.
סדרי לימוד נוספים משולבים במהלך היום. לאחר התפילה מתקיים סדר לימוד קצר ב[[חומש]] ורש"י על [[פרשת השבוע]] ובסוף סדר בוקר ישנו סדר [[תנ"ך]] בלימוד עצמאי. בנוסף לכך, בסוף סדר צהריים מתקיים סדר הלכה בו לומדים [[משנה ברורה]] על הסדר.
=== היחס עם לימודי הקודש ===
כדי לא לפגוע במטרה העיקרית של הישיבה, [[לימודי קודש|לימודי הקודש]] (שלמענה בעצם הוקמה), לומדים התלמידים את לימודי החול אך ורק בשנה הרביעית של הלימודים, בה מתקיימים הלימודים כסדרי [[ישיבה תיכונית]], כך שבבוקר נלמדים לימודי קודש ובשעות הצהריים לומדים את לימודי החול. בנוסף אף מתעתדת הישיבה לנתק לחלוטין את ה"מכינה" מהישיבה עצמה.
== רבניבוגרי הישיבה ==
עם סיום הלימודים בישיבה הקטנה, ישנם בודדים ההולכים לישיבות הסדר, אך רוב הבחורים המסיימים בישיבה, הולכים בדרך אשר חונכו בישיבה וממשיכים ללמוד בישיבות גבוהות. בעיקר בישיבות [[מרכז הרב]] ו[[הר המור]].
*הרב '''מתניה אריאל''', [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], בוגר ישיבת [[שבי חברון]], לימד בעבר גם בישיבה הקטנה במעלה חבר. בנו של הרב [[ישראל אריאל]] מ[[מכון המקדש]]. נשיא הישיבה הרב [[יעקב אריאל]], הוא דודו.
*הרב '''אריה רוזנברג''', [[ר"מ]] שיעור א', בוגר [[ישיבת מרכז הרב]]. ▼*הרב '''יחיאל יעיש''', ר"מ שיעור ב', בוגר [[ישיבת שילה]] ואף שימש שם כ"משגיח" כמה שנים. משומעי לקחו של הרב [[שלמה וולבה]] .
*הרב '''אליהו יוסף''', ר"מ שיעור ג', בוגר [[ישיבת ההסדר שעלבים|ישיבת שעלבים]]. שימש כר"מ ב[[סדר (ישיבה)|סדרי]] הבקיאות בישיבה עוד לפני היותו ר"מ בישיבה.
*הרב '''הראל ברטפלד''', ר"מ שיעור ד', בוגר [[ישיבת מרכז הרב]] ו[[ישיבת ההסדר שעלבים|ישיבת שעלבים]].בעבר לימד גם ב[[מכינה קדם צבאית בני דוד|מכינה הקד"צ בני דוד]] ב[[עלי]]. בנוסף הוא גם שותף פעיל בכל הנוגע ללימודי החול במכינה לבגרות.
== הצוות החינוכי ==
בנוסף יש עוד ארבעה רבנים שמשמשים כרמי"ם בסדרי הבקיאות (צהרים וערב).
ראש הישיבה [[הרב מתניה אריאל]], למד בישיבת [[שבי חברון]] ו[[בישיבת ימית]].{{ש}}
▲*הרב '''אריה רוזנברג ''', [[ר"מ]] שיעור א', בוגרלמד ב[[ישיבת מרכז הרב]]. {{ש}}
== עמותת ישיבה קטנה לאומית ==
על פי חזונה של ישיבת דרך חיים האומר שצמיחתו של בחור צעיר צריכה להיות דווקא מתוך [[לימוד תורה]] ללא עירוב עם לימודי החול, הקים ראש הישיבה את '''עמותת ישיבה קטנה לאומית'''. מטרתה של העמותה להגביר את מודעותם של הבחורים הצעירים בפרט, והציבור בכלל, לחשיבותו של לימוד התורה בגיל צעיר. העמותה מעודדת את הלימוד בישיבות הקטנות ואת הגברת לימוד הקודש ב[[ישיבות תיכוניות]], ומפעילה מערכת הסברה על חשיבות לימוד התורה בגיל צעיר .
הרב אריאל בן דוד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]].{{ש}}
פעולותיה של העמותה-
* פרסום הישיבות הקטנות הלאומיות באמצעי התקשורת.
הרב אליהו יוסף, למד ב[[ישיבת ההסדר שעלבים]].{{ש}}
* שליחת דפי מידע לתלמידי [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבות הביניים]] אודות רעיון הישיבות הקטנות ואודות הישיבות עצמן.
* שמירת קשר עם [[רב|רבנים]] מכל שדרות הציבור על ידי חוזר תקופתי.
הרב הראל ברטפלד, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] והיה ר"מ ב[[ישיבה התיכונית בדימונה]] ו[[במכינה בעלי]].{{ש}}
* [[חוג בית|חוגי בית]] להורים ושיחות לתלמידי חטיבות הביניים.
הרב יוסף ישראלי.{{ש}}
הרב יאיר רוזנבלום למד ב[[ישיבת מרכז הרב]].{{ש}}
הרב דוד שוקרון, לומד ב[[ישיבת מרכז הרב]].{{ש}}
הרב יואל קטן, מנהל [[מכון שלמה אומן]] שב[[ישיבת שעלבים]], סופר וחוקר.{{ש}}
הרב דני כי טוב, למד ב[[ישיבת מרכז הרב]] וב[[כולל ארץ חמדה]].{{ש}}
מנהל הישיבה הרב דוד אוחיון והמזכיר הרב חנוך הופשטטר.{{ש}}
בתחילה הוחלט להקים את הישיבה במושב [[גמזו]] ולהעניק לה את השם "ישיבת גמזו" אך בשל אילוצי מקום הישיבה הוקמה לבסוף ב[[קרית חינוך שעלבים]], ומתוך אבן הדרך עליה הוקמה הישיבה הרואה את התורה כדרך חיים, הוחלט על השם "ישיבת דרך חיים".
== קישורים חיצוניים ==
מאמרים[http://www.yeshiva.org.il/midrash/14311 שלאחריות ראש הישיבהציבורית, הרב מתניה אריאל בנושא ישיבות קטנות:.]{{ש}}
* [http://www.kipa.co.il/upload/users_files/802.PDF מאמר בעלון "צֹהר"],
[http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F2_WSR&SearchRequest=106 מאמרים מחוברת "מדרך עץ החיים" שכתבו בחורי הישיבה.]
* [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/1143 דעת הרב קוק]
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9371 דיון בנושא ישיבות קטנות]
== לקריאה נוספת ==
* [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/6188 כתבה ב"בשבע"]
הרב מתניה אריאל, [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_SYS&SearchRequest=0005928 לימוד תורה בגיל הנעורים] עיטורי כהנים גיליון 218 (טבת תשס"ג) עמ' 18-35.{{ש}}
* [http://stender.co.il/view.php?id=351 על הישיבה (ופניה אליה)]
* [http://www.kivun.org.il/school.asp?id=138 עוד כנ"ל]
הרב מתניה אריאל, [http://www.rambish.org.il/results.asp?SearchFunction=find&SearchCode=F1_SYS&SearchRequest=0001611 לימוד תורה בגיל הנעורים] צוהר גיליון ט (חורף תשס"ב) עמ' 119-134.
[[קטגוריה:ישיבות קטנות]]
| 