מנדרינית – הבדלי גרסאות

אוסף ההברות הניתנות להגייה במנדרינית הוא מצומצם מאוד, וזאת מכיוון שכל הברה מתחילה ב[[עיצור]] יחיד, (או, לגבי עיצורים מסוימים, צירוף של עיצור וחצי תנועה), נמשכת בתנועה ומסתיימת בעיצור כהברה פתוחה, חצי פתוחה או בעיצור אפּי (למעט סיומת -er). לא כל צירוף אפשרי אכן נמצא בשימוש, ובפועל קיימות כמה מאות הברות בלבד. עם זאת יש להוסיף לכך את ה[[שפה טונאלית|טונים]], (ארבעה במספר ברוב הניבים של המנדרינית), המכפילים למעשה את אוסף ההברות.

 

 

בהשוואה לשפות סיניות אחרות, קיימות במנדרינית הרבה יותר מילים המורכבות מיותר מהברה אחת. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמנדירינית עברה שינויים פונולוגיים רבים בהרבה בהשוואה לגרסאות הדרומיות של סינית, ונאלצה עקב כך להתמודד עם [[הומופון|הומופונים]] רבים (מילים השונות במשמעות אך זהות בהגייה), כשהפתרון היה בדרך כלל יצירת מילים חדשות על ידי הרכבה. ב[[סינית עתיקה]], לעומת זאת, כמעט כל המילים היו חד הברתיות.