חאנות קרים – הבדלי גרסאות

מותו של חאג'י הצית מאבק ירושה בן עשור, עד להתערבותם של כוחות [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]], שתחת פיקודו של [[גדיק מהמט פאשה]] פלשו אל חצי האי בשנת [[1475]], הכניעו את [[נסיכות תאודורו]] ומושבות [[גנואה]] ('''קמבאלו''', '''סולאיה''' ו'''קאפה'''), ומינו את [[מנגלי גיראי]], בנו של חאג'י, לח'אן. בעקבות כך הפכו הח'אנים של קרים לבני חסות של האימפריה העות'מאנית, אולם הותר להם חופש מסוים בניהול ענייניהם, כשהעות'מאנים מתייחסים אליהם יותר כבני ברית מאשר נתינים.

 

 

== שקיעתה ==

 

שקיעתה של ח'אנות קרים הייתה תוצאה של החלשות האימפריה העות'מאנית ושינוי במאזן הכוחות במזרח אירופה לטובת יריבותיה. הצבאות הקרימאים לא הצליחו להשיג שלל במערכות שניהלו בשיתוף עם העות'מאנים וה[[רוסים]] הפכו לכוח חזק מדי מכדי שיאפשר לקרימאים מסעות [[ביזה]] בתחומו, בנוסף [[הסכם קרלוביץ]] בשנת 1699, אסר פשיטות שכאלו. השחיקה הפוליטו-כלכלית הובילה לקונפליקטים ומאבקי שליטה בין השבטים השונים שהרכיבו את הח'אנות.