אורבנוס השני – הבדלי גרסאות

במועצת הכנסייה שהתקיימה בפיאצ'נצה שבאיטליה במרץ 1095 קיבל אורבנוס השני את שליחו של [[אלכסיוס הראשון]], קיסר [[האימפריה הביזנטית]], שביקש את עזרת האפיפיור נגד ה[[סלג'וקים]] שבמאה האחת עשרה כבשו את [[מסופוטמיה]], את [[אסיה הקטנה]], את [[סוריה]], ואת [[ארץ ישראל]] ואיימו על [[קונסטנטינופול]]. היה זה הרקע שהבשילו עליו התנאים שהובילו ל[[מסע הצלב הראשון]]. ב-[[27 בנובמבר]] של אותה שנה במועצת קלרמון (כיום [[קלרמון-פראן]] שבחבל [[אוברן]] בצרפת) האפיפיור אורבנוס השני נשא דרשה בצרפתית שבה קרא לכל המאמינים, אבירים וצמיתים כאחד, לשחרר את [[ארץ הקודש]] ואת [[כנסיית הקבר הקדוש|הקבר הקדוש]] ב[[ירושלים]] מידי הסלג'וקים, הנאום המקורי לא נשמר, יש מספר גרסאות לנאום, שהועלו על הכתב על ידי מחברים שונים, הגרסאות דומות בתוכנן ובעיקר בקטע המרכזי שהוא הקריאה לצאת למסע:

 

 

והקהל הרב הגיב בקריאות "זהו רצון האל". אורבנוס השני נקט בצעדים כדי להקל על המאמינים להשתחרר מחובותיהם ולהתגייס למסע הצלב. בין היתר, הוא שחרר את האבירים ואת הצמיתים משבועת האמונים ה[[פיאודליזם|פיאודלית]] למשך תקופת ה[[מלחמה]]. הוא ערך מסע נרחב במערב ודרום מערב צרפת, ובמשך תשעה חודשים נשא נאומים חוצבי להבות בזכות רעיון מסע הצלב. כאשר הגיע לרומא לאחר שנעדר ממנה במשך שנתיים, התקבל בתשואות רמות על ידי תושביה.