מלחמת רוסיה–צרפת (1812) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 57:
 
===המסע למוסקבה===
הפלישה החלה ב־[[22 ביוני]] [[1812]].
הפלישה החלה ב־[[22 ביוני]] [[1812]]. זמן קצר לפני כן שלח נפוליאון הצעת פיוס אחרונה ל[[סנקט פטרבורג]] וכשזו נותרה חסרת תשובה, הורה לצבאו להתקדם אל תוך שטחה של האימפריה הרוסית. בראשית הוא כמעט ולא נתקל בהתנגדות משמעותית והגיע במהרה לעומק שטח האויב. ההתנגדות הרוסית הייתה ספונטאנית ונקודתית בלבד וברקלאי, המפקד העליון סירב להלחם חרף שכנועיו של בגרטיון, כיוון שחשש מתבוסה ב[[קרב פנים אל פנים]]. פעמים מספר ניסה ברקלאי לייצב קו הגנה, אך כל פעם הוקדם על ידי הצרפתים בטרם סיים את כל ההכנות הנדרשות ונאלץ לסגת. נסיגה זו מוצגת לעתים ובאופן מוטעה כדוגמה לאסטרטגיית האדמה חרוכה – הלכה למעשה הנסיגה הרוסית לא היוותה חלק מתוכנית אב כלשהי שתכליתה הייתה למשוך את הצרפתים אל מעמקי רוסיה כשה[[חורף]] הרוסי והשיבושים באספקה יסייעו להביס אותם. בלא התייחס לתוצאות של אסטרטגיה זו, הפיקוד הרוסי דחה על הסף אפשרות למערכה מכרעת בתנאים מטיבים לנוכח עוצמתה ומהירותה של ההתקדמות הצרפתית.
 
הלחץ הפוליטי על ברקלאי וראיית האסטרטגיה שבה נקט כבלתי סבירה בעיני העם הובילו להדחתו מהפיקוד העליון והחלפתו על ידי [[קוטוזוב]] הפופולרי. למרות הרטוריקה וההתרברבות של קוטוזוב הוא דבק במדיניות קודמו, כאשר הבין כי מערכה מכרעת נגד הצרפתים טומנת בחובה תוצאה הרת אסון לצבאו. בסופו של דבר עלה בידו של קוטוזוב לבסס קו הגנה ב[[בורודינו]], לאחר הקרב על סמולנסק ([[16 באוגוסט|16]]-[[18 באוגוסט]]) שהסתיים בנסיגה רוסית, אך ללא הכרעה. [[קרב בורודינו]] שב־[[7 בספטמבר]] היה ליום קרב עקוב מדם שבו נגרמו לצדדים עשרות אלפי אבדות. הקרב הסתיים ללא הכרעה, אך בעקבות האבדות הכבדות שספג הצבא הרוסי (הוא איבד כמחצית מכוח האדם שלו), העדיף קוטוזוב לסגת למחנה טרטוטינו.
 
עד לרגע זה הצליחה רוסיה לגייס כוחות תגבורת לצבאה ולהביאו לכ־900,000 חיילים כאשר 100,000 בקירבה ישירה למוסקבה - שרידי צבאו של קוטוזוב ששוקמו בחלקם ואורגנו מחדש אחרי קרב בורודינו. יכולת זו של הרוסים לתגבר את כוחותיהם באופן שוטף הקנתה להם יתרון מכריע אשר בסופו של דבר הביאה לידי ניצחונם המוחץ במלחמה.
 
 
===תעלומת כיבושה של מוסקבה===