חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
←מהות החוק: סעיף 2 - אדם שבתקופת השלטון הנאצי, בארץ עויינת, עשה מעשה, שאילו עשהו בשטח ישראל היה אשם בעבירה לפי אחד מסעיפי החוק הפלילי המנויים |
||
שורה 4:
החוק קובע תחולה פלילית רטרואקטיבית על פשעים שבוצעו בתקופת השואה, וכולל עבירות ייחודיות לפשעי ה[[נאצים]] ועוזריהם, ובהן [[פשעים נגד האנושות]]; מסירת בני אדם לידי הנאצים; [[סחיטה (עבירה)|סחיטה]] מאדם מוסתר ומבוקש על ידי הנאצים, או מן האדם המסתיר אותו; חברות ב"ארגון עוין" (כלומר בארגונים נאציים וארגונים [[משתף פעולה|משתפי פעולה]]).
החוק מאפשר העמדתו לדין של אדם שהיה מעורב בפשעי ה[[נאציזם]] בפני [[בית משפט]] ישראלי על העבירות שביצע, למרות שהעבירות בוצעו שלא על אדמת [[מדינת ישראל]] וגם לא בוצעו כלפי אזרחי ישראל. המורשע בעבירות אלו (שאינן כוללות רק [[רצח]], אלא גם עבירות פליליות אחרות כמו [[אינוס]] או [[גניבה]]), דינו "אותו עונש שהיה צפוי לו אילו עשה את המעשה בשטח ישראל"
החוק מתייחס גם לשחרור מן ה[[אחריות פלילית|אחריות הפלילית]] או להפחתה ממנה, כאשר העבירות נעשו על מנת להימנע מסכנת מוות או למנוע מצב חמור יותר. על עבירות לפי חוק זה לא חלה [[התיישנות]].
בקביעת החוק, באה לידי ביטוי ההכרה במדינת ישראל כמיצגת העם היהודי.
== העמדות לדין ופסקי דין ==
| |||