פסק דין בוקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
==תקדימים==
בפסקי דין קודמים, נקבע שרכישת מקרקעין והעברת החזקה לידי הקונה, מונעת עיקול הנכס בשל חובות המוכר גם כאשר טרם בוצעה העברת בעלות בטאבו. החלטה זו התבססה על "זכויות היושר" שב[[המשפט המקובל|משפט המקובל]] האנגלי. כך ב"הלכת שטרן" (ע"א 528/66) נפסק שזכותם של רוכשי דירה, ללא רישום בטאבו, שנובעת מהסכם מכירה+ תשלום מחיר הדירה+ קבלת יפוי כוח בלתי חוזר להעברת בעלות+ קבלת החזקה בדירה, גוברת על זכותו של נושה במוכר הדירה לעקל את הדירה.
לגבי מצב כזה, בו עדיין לא נפרע מלוא התשלום עבור הרכישה, נקבע ב"הלכת סיגלוב" (ע"א 382/65) שביחס לסכום זה נותר למוכר גם "זכות שביושר" (בנוסף לזכות הקניינית על מלוא הנכס) ועליו ניתן להטיל עיקול.
בית המשפט קבע כי אין להקיש מתקדימים אלו, שכן חוק המקרקעין שנחקק לאחר מכן קובע במפורש כי "מתחילת חוק זה אין זכות במקרקעין אלא על פי חוק{{הערה|סעיף 161 לחוק}}" החוק גם קובע בפירוש{{הערה|סעיף 160 לחוק}} כי לא ניתן להחיל את סעיף 46 של [[דבר המלך במועצה#דבר המלך במועצה על פלשתינה (א"י)|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל]], על מקרקעין.
| |||