גרעין התיישבות – הבדלי גרסאות

גרעיני התיישבות הוקמו בתחילת תקופת [[שיבת ציון]] עם ההתיישבות של חובבי ציון{{הערה|1=[http://www.mazkeret.org/BrilsLife.htm גרעין 'עקרון' (מזכרת בתיה) מ[[רוז'ינוי]] - אחד הגרעינים הראשונים ואולי הראשון בהם]}} , ומאוחר יותר עם הקמת [[התנועה הציונית]]. רבים מגרעינים אלו ישבו תחילה ביישוב זמני, לצורכי "[[הכשרה]]",; כלומר: ללימוד חקלאות וכן להתנסות בצורת ההתיישבות שרצונם לייסד. חלק מ"הכשרות" אלו אף היו מחוץ לארץ.{{הערה|שם="הקיבוץ הדתי"|1=[http://www.kdati.org.il/info/archion/shanabeshana/f1.htm על גרעיני ההכשרה בגרמניה של הקיבוץ הדתי] (אתר תנועת הקיבוץ הדתי)}} לתנועות הנוער היו "חוות הכשרה" ייעודיות עבור מטרה זו. אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], [[הצהרת בלפור]] והקמת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, החלו מתארגנים גרעינים רבים, בעיקר להתיישבות קיבוצית - עם [[קומוניזם|משטר שיתופי]], אך גם להתיישבות חקלאית כפרית ב[[מושב|מושבים]] ואפילו התיישבות עירונית.

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התרחבה באופן משמעותי ההתיישבות מעבר לגבולות הזמניים של הסכמי הפסקת האש מ[[תש"ח]] (1948), התיישבות, שכונתהשכּוּנתה "התנחלות", ב[[סיני]], [[רצועת עזה]], [[רמת הגולן]], [[בקעת הירדן]], [[מדבר יהודה]], ובובהרי [[יהודה ושומרון]]. רבים מהתיישבויות אלו החלו כגרעינים של תנועת [[גוש אמונים]], אך גם (בעיקר בבקעת הירדן, בגולן ובסיני) של תנועות לא דתיות ואף לא ימניות כמו [[השומר הצעיר]].

עם 'המהפך' בשנת 1977, ועליית [[הליכוד]] ו[[מנחם בגין]] ו[[אריאל שרון]] לשלטון, החלה מדיניות של בניית [[יישוב קהילתי|יישובים קהילתיים]] עירוניים,ועירוניים; בגליל - (תוכנית "המצפים" ו"ייהוד הגליל" של שרון), בגולן ([[קצרין]] וחד-נס לדוגמה) ובעיקר ביהודה ושומרון ([[שכונת גילה]], [[מעלה אדומים]], [[מצפה יריחו]], [[בית אריה]], [[אריאל]], [[שהם]] ועוד יישובים רבים, קטנים וגדולים). חלק מהיישובים, ואף שכונות עירוניות, אוכלסו בגרעינים התיישבותיים, שנוצרו לשם ההתיישבות במקום, או כפתרון לצרכיהם ויעדיהם.<!-- להביא מקורות על גרעינים שכונתיים עירוניים, ועל גרעיני התיישבות קהילתית -->

תחת ממשלת [[יצחק רבין]] ו[[המשרד להגנת הסביבה|השר לאיכות הסביבה]] [[יוסי שריד]], הוחלט משיקולי מניעת פגיעה בסביבה הטבעית, שלא לפתח יישובים חדשים, אלא להרחיב יישובים קיימים בלבד, והחלטה זו נקבעה גם במסגרת תוכנית המתאר הארצית.<!-- להביא מקור (ממשלה זו הקימה את מודיעין-עילית, ביתר, כפר האורנים ויישובים נוספים)--> בעקבות זאת הוקמו "גרעינים עירוניים" להתיישבות עם גישה ערכית, בתוך ערים, ומתוך רצון להשפיע על הסביבה העירונית.{{הערה|1=[http://www.moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/research/r0011.pdf הערכת גרעיני התיישבות עירוניים] - על תרומת ההתיישבות העירונית לישוביהם. (אתר משרד הבינוי והשיכון)}}

בנוסף לכך, הבדלי השקפה מדינית משפיעים אף הם על ההתנגדות לגרעיני התיישבות, אשר כאמור נוטים לאמץ גישה ערכית או מדינית.

גרעיני נח"ל כבר אינם נועדים להקמת יישובים חדשים, ורבים מגרעיני הנח"ל אינם מיישבים כלל, גם לא ביישובים קיימים.