אבינעם דנין – הבדלי גרסאות

|ענף מדעי=[[ביולוגיה]], [[בוטניקה]]

נולד ב[[חיפה]] לשרה וול[[חירם דנין]] (בנם של רחל ו[[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]]), גואל קרקעות ורוכש אדמות ידוע, שעבד בשירות [[הקרן הקיימת לישראל]], ואחרי [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]] עבד בשירות [[מינהל מקרקעי ישראל]]. דודו היה [[עזרא דנין]], [[מזרחן]] ואיש ה[[ש"י]], ובעל אדמות ופרדסים באזור [[חדרה]].

לאחר שהשלים את שירותו הצבאי, פנה אבינעםדנין ללימודי [[ביולוגיה]] ו[[בוטניקה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בשנת 1964 השלים את עבודת המסטר[[מוסמך אוניברסיטה|המוסמך]] בנושא "הצומח ב[[מישור ימין]]" בהנחייתו של [[גדעון אורשן]]. בשנת 1970 השלים את עבודת הדוקטור בנושא "[[מונוגרפיה]] פיטוסוציולוגית-אקולוגית של הנגב הצפוני" בהנחייתם של [[מיכאל זהרי]] וגדעון אורשן. בשנים 1973-20071973–2007 כיהן כמרצה במחלקה לאבולוציהל[[אבולוציה]], [[סיסטמטיקה]] ואקולוגיה באוניברסיטה העברית. בשנת 1988 התמנה לפרופסור חבר. בשנת 2007 פרש לגמלאות, אך הוא ממשיך לעסוק במחקר באופן אינטנסיבי, בתיאור ועדכון הפלורה של ארץ-ישראל.

* מומחה אזורי של הארגון הבינלאומי OPTIMA לצמחיית ישראל, [[ירדן]] ו[[סיני]].

גילהאבינעם דנין סייר רבות ב[[ארץ ישראל]], ב[[חצי האי סיני]] ובארצות הסמוכות. במהלך שנות עבודתו גילה עשרות מינים ותת-מינים חדשים למדע בישראל, ב[[סיני]], ב[[ירדן]], ב[[טורקיה]] וב[[יוון]], בייחוד בסוג [[אזובית]] ובסוגים נוספים במשפחת ה[[שפתניים]]. כמה מינים אף נקראו על שמו (למשל [[כלך דנין]]). כן הגדיל במאות מינים את רשימות הצמחים של ישראל, סיני וירדן. נמנה עם הבוטנאים שזיהו את האפשרויות העצומות הגלומות ברשת האינטרנט ובעולם המחשבים בכלל לקידום ושיכלול ענף המדע שלהם. הוא ייסד את "צמחיית ישראל ברשת", מאגר מידע ענק על צמחי ישראל ו[[המזרח התיכון]].

משנת 1995 ואילך הצטרף לקבוצת מחקר אמריקאית שמושבה בדורהם, צפוןשבצפון קרולינה וחקר בתמונות שברשותם מציאות של דמויות צמחים שנראות ליד דמות גופו של האדם שנעטף בתכריכים השמורים בקתדרלהב[[קתדרלה]] בטורינו. ממצאיו העיקריים הם גילוי דמויות של [[עכובית הגלגל]], [[זוגן השיח]] ולוטםו[[לוטם שעיר]]. התבוננות במפת התפוצה הכוללת של שלושת המינים מראה שהמקום היחיד בעולם, בו יכלוהיו יכולים בני-אדם להניח על גופו של נפטר פרטים טריים של שלשת המינים הנזכרים, הוא בין ירושלים לחברון. שמונה מהמינים שזוהו פורחים בחודשים מרס-אפריל. דמויות קוצים של [[שיזף מצוי]] ושל [[אשחר ארץ-ישראלי]] נמצאו בקרבת ראשו של הנפטר וקנה של [[עבקנה שכיח]] או של [[קנה מצוי]] הונח ליד רגליו. חבל שנקלע כחבלים אשר נמצאו באתרים ארכאולוגיים בישראל, ואורכו כ-10 מ'מטרים הותיר דמויות של קטעים ממנו באזור הרגלים. לאחרונה גילה כ-300 תפרחות של [[קחון]] או בבונגב[[בונג דו-גוני]] שהונחו ללא גבעולים על ראשו של הנפטר. וידא את ממצאי מחקריו בתמונות על ידי בדיקה ישירה של הבד העשוי [[פשתן]] בכנס חוקרים בטורינו שנערך בשנת 2000. הציג את ממצאיו בכינוסים בינלאומיים ב-1998, 1999, 2000, 2002, 2007, 2008. כתב מאמרים בעברית ובאנגלית וספר באיטלקית (תורגם מכתב-יד באנגלית) על הנושא. מחקריו נכללים בתערוכות מתמידות שהוקמו במתחם נוטרדאם בירושלים, באוניברסיטה ברומא ומוקמות ב-2009 בקליפורניה ובמקסיקו.