צ'ארלס ברני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q547002 |
צ'קטי, ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Charles Burney.jpg|ממוזער|left|צ'ארלס ברני מאת [[ג'ושוע ריינולדס]], 1781]]
'''צארלס ברני''' (ב[[אנגלית]]: '''Charles Burney'''
== חייו ==
צ'ארלס ברני נולד בשרוסברי ונשלח ללמוד בצ'סטר. מורו הראשון למוזיקה שם היה אדמונד בייקר, נגן ה[[עוגב]] ב[[קתדרלה]] ותלמידו של [[ג'ון בלואו]]. בשובו לשרוסברי בגיל חמש-עשרה, המשיך ברני את לימודי המוזיקה בשלוש השנים הבאות אצל אחיו החורג, ג'יימס ברני, נגן עוגב ב[[כנסייה|כנסיית]] סנט מרי ואחר נשלח ל[[לונדון]], שם למד שלוש שנים אצל [[תומאס ארן]].
ברני כתב מוזיקה ל"אלפרד" של תומסון, שהופקה ב[[תיאטרון דרורי ליין]] ב-30 במרץ 1745. ב-1749 התמנה לנגן עוגב בכנסייה ברחוב פנצ'רץ' בלונדון וכן הוזמן לנגן ב[[צ'מבלו]] ב"קונצרטים החדשים" שאך זה נפתחו ב"קינגס ארמס" שבקורנהיל. באותה שנה התחתן, אך אשתו מתה בשנת 1761, ובשנת 1769 נישא בשנית. בתקופת שהותו בלין שב[[נורפוק (מחוז)|נורפוק]], לשם עבר מסיבות בריאות, החל להגות בכתיבת היסטוריה כללית של המוזיקה. בשנת 1760 חזר ללונדון, בריא ושלם, עם משפחה צעירה. בתו הבכורה הפתיעה בגיל שמונה את הקהל בהישגיה כצ'מבליסטית. ה[[קונצ'רטו|קונצ'רטי]] לצ'מבלו שברני פרסם זמן קצר אחרי שובו ללונדון התקבלו בהתפעלות. ב-1766 הפיק בדרורי ליין תרגום ועיבוד ל[[אופרה]] של [[ז'ן ז'ק רוסו]], "נביא הכפר" (Le Devin du Village), שאותה
[[אוניברסיטת אוקספורד]] העניקה לברני ב-23 ביוני 1769 תואר דוקטור למוזיקה ואת הכבוד שבביצוע יצירתו, מזמור תפילה שכלל [[אוברטורה]], קטעי סולו, [[רצ'יטאטיב|רצ'יטאטיבים]] ומקהלות, בליווי אינסטרומנטאלי. מלבד מזמור זה כתב גם מזמור ווקאלי לשמונה קולות, שלא בוצע. התעניינותו ב[[אסטרונומיה]] הובילה לפרסום, ב-1769, של "חיבור מקדים להיסטוריה של כוכבי שביט".{{הערה|קרי ס. גרנט, "צ'ארלס ברני" 1, [[מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים]] אונליין}} בתוך כל עיסוקיו המקצועיים, לא שכח ברני את יעדו העיקרי - "היסטוריה של המוזיקה". הוא החליט לצאת למסעות בעולם ולאסוף חומר שלא יימצא לו ב[[בריטניה]]. נאמן להחלטתו, עזב את לונדון ביוני 1770, עמוס מכתבי המלצה, ויצא למסעותיו אל [[פריז]], [[ז'נבה]], [[טורינו]], [[מילאנו]], [[פדובה]], [[ונציה]], [[בולוניה]], [[פירנצה]], [[רומא]] ו[[נאפולי]]. תוצאות חקירותיו פורסמו כ"מצבה הנוכחי של המוזיקה בצרפת ובאיטליה" (1771).{{הערה|גרנט, גרוב אונליין}} [[סמיואל ג'ונסון]], בהתייחסו לספרו הוא, '''מסע לאייה המערביים של סקוטלנד''' נתן ביטוי להערכתו הרבה לספרו של ברני במילים, ",המסע המוזיקלי' של הברנש המוכשר הזה, ברני, עמד לנגד עיני." ▼
▲[[אוניברסיטת אוקספורד]] העניקה לברני ב-23 ביוני 1769 תואר דוקטור למוזיקה ואת הכבוד שבביצוע יצירתו, מזמור תפילה שכלל [[אוברטורה]], קטעי סולו, [[רצ'יטאטיב
ביולי 1772 חזר ברני ליבשת [[אירופה]] להמשיך במחקרו ואז, לאחר שובו ללונדון, הוציא לאור את מסקנות מסעותיו תחת הכותרת "מצבה הנוכחי של המוזיקה בגרמניה, ארצות השפלה והרפובליקה של הולנד" (1773). ב-1773 נבחר כעמית באגודה המלכותית.{{הערה|קרי ס. גרנט, שם}}▼
▲ביולי 1772 חזר ברני ליבשת [[אירופה]] להמשיך במחקרו ואז, לאחר שובו ללונדון, הוציא לאור את מסקנות מסעותיו תחת הכותרת "מצבה הנוכחי של המוזיקה בגרמניה, ארצות השפלה והרפובליקה של הולנד"
בשנת [[1776]] הופיע הכרך הראשון (ב[[מהדורת קוורטו|מתכונת קוורטו]]) של המיזם רב השנים, "היסטוריה של המוזיקה". ב-1782 הוציא ברני את הכרך השני וב-1789 את השלישי והרביעי. על אף ביקורת מצד [[יוהאן ניקולאוס פורקל|פורקל]] ב[[גרמניה]] והישועי ה[[ספרד|ספרדי]] לשעבר, רקואנו, שתקף בספרו ''Saggj sul Ristabilimento dell' Arte Armonica de' Greci e Romani Canton'' (פארמה, 1798) את דברי ברני על המוזיקה של [[יוון העתיקה]] וכינה אותו ''lo scompigliato Burney'', "היסטוריה של המוזיקה" זכה בסך הכל לקבלת פנים חיובית. מסעו הראשון של ברני תורגם ל[[גרמנית]] בידי אבלינג ויצא בדפוס ב[[המבורג]] בשנת 1772 והמסע השני תורגם בידי בודה ויצא, גם הוא בהמבורג, ב-1773. תרגום [[הולנד|הולנדי]] של מסעו השני, הצירוף הערות של י. ו. לוסטיג, נגן [[עוגב]] ב[[חרונינגן]], יצא שם ב-1786. "עבודת מחקר על המוזיקה של הקדמונים", בכרך הראשון של ה"היסטוריה" של ברני, תורגמה לגרמנית בידי יוהאן יואכים אשנבורג ויצאה בדפםוס ב[[לייפציג]] ב-1781. ברני נעזר בעבודתו במידה רבה בשני הכרכים הראשונים של "סטוריה דלה מוזיקה", מחקרו הלמדני עד מאוד של האב [[ג'ובאני בטיסטה מרטיני]] ([[בולוניה]], 1757-1770).▼
▲בשנת [[1776]] הופיע הכרך הראשון (ב[[מהדורת קוורטו|מתכונת קוורטו]]) של המיזם רב השנים, "היסטוריה של המוזיקה". ב-1782 הוציא ברני את הכרך השני וב-1789 את השלישי והרביעי. על אף ביקורת מצד [[יוהאן ניקולאוס פורקל|פורקל]] ב[[גרמניה]] והישועי ה[[ספרד
בשנת 1774 כתב ברני "תוכנית לבית-ספר למוזיקה". בשנת 1796 פרסם את "זכרונותיו ומכתביו של [[פייטרו מטסטאזיו|מטסטאזיו]]".
שורה 18:
ברני היה מעורה בחוגי האמנים ואנשי הספרות ידועי השם של זמנו. ג'ושוע ריינולדס צייר את דיוקנו ודמותו מופיעה בציור "התמז" של [[ג'ון בארי]]. הוא שקל לכתוב [[ביוגרפיה]] של ידידו [[סמיואל ג'ונסון]], אך נסוג לנוכח קהל הביוגרפים שכבר הציפו תחום זה.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
|