הטרונורמטיביות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 13:
מקרירי מציין כי היררכיה זו משועתקת למקומות העבודה, שם נתקלים להט"בים ב[[אפליה]] המתבטאת במדיניות המונעת העסקת להט"בים וכן מנגנונים נוספים של אפליה. אלה הם האנשים המאכלסים את הדרגות הנמוכות ביותר בהיררכיה, כגון [[טרנסקסואליות|טרנסקסואלים]], שנותרים הפגיעים ביותר והחשופים ביותר לאפליה גלויה. אותם אנשים מתקשים בדרך כלל למצוא תעסוקה.{{הערה|שם=krupat }}
 
ב[[מדינת ישראל]] כיום ([[2011]]) קשה לדחות מועמד לעבודה או [[פיטורים|לפטר]] [[עובד]] בשל [[נטייה מינית|נטייתו המינית]], בהתאם ל[[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]] (אף על פי שחוק זה אינו כולל [[זהות מגדרית|זהות מגדר]]), אולם המצב אינו כזה בארצות אחרותבכלל הארצות. בבחלק ממדינות [[ארצות הברית]], לדוגמה, ניתן לפטר עובד או לדחות מועמד לעבודה אם הוא אינו הטרוסקסואל או אפילו במידה שהוא ''נתפס'' כלא-הטרוסקסואל. מוכר במיוחד הוא מקרה שקרה ברשת [[מסעדה|המסעדות]] האמריקאיות "קראקר ברל" בשנת [[1991]], שם פוטרה עובדת עקב היותה לסבית מוצהרת. ההסבר שניתן מטעם הרשת ציטט מתוך מדיניות ההעסקה של הרשת, שם נטען כי עובדים המבטאים "העדפה מינית שאינה מפגינה ערכים הטרוסקסואליים נורמליים אינם תואמים את הערכים האמריקאיים [[מסורת|המסורתיים]]". העובדת שפוטרה ועובדים נוספים, כגון מלצרים המפגינים התנהגויות [[אישה|"נשיות"]] (נטען שהם היו היעד האמיתי של מדיניות זו){{הערה|שם=krupat }} פוטרו על פי חוק בהתאם למדיניות העסקה המבקשת "להגן" על הערכים ההטרונורמטיביים ה"נורמליים".
 
===אפליה כנגד מיעוטים גזעיים ואחרים===