סמית' וסון 40 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
ויקישיתוף בשורה
מ קישורים פנימיים
שורה 5:
'''סמית' וסון 40''' ('''40S&W''') הוא דגם של [[כדור (תחמושת)|כדור]] [[אקדח]] מן הנפוצים בעולם. בשנת [[1986]] באירועי מיאמי, נרצחו שני סוכנים על ידי שני שודדים, כאשר אחד הסוכנים ירה בשודד כדור [[9x19 מילימטר פרבלום]] שחדר לחזהו דרך המרפק ונעצר שלשה סנטימטר ליד לבו. בעקבות אירועים אלו, החלה הסוכנות הפדרלית בארצות הברית בתחקיר מעמיק בנושא תחמושת שבסופם הוחלט על מעבר לקליבר חדש וחזק יותר - כדור ה-10 מ"מ שפותח רק שנים מעטות קודם לכן.
 
הכדור הקשה היה ארוך מדי (25 מילימטר) והצריך אקדחים גדולים בסגנון ה-[[45ACP]]. בנוסף הרתע היה חזק מאד וסוכנים ובעיקר סוכנות רבות התלוננו על כך. בתגובה הורידה הסוכנות הפדרלית את כמות [[אבק שרפה|אבק השרפה]]. חברת [[סמית' וסון]] השכילה להבין שכמות אבק השרפה הנותר נכנס גם לתרמיל קצר יותר וב[[אוקטובר]] 1990 הציגה את ה-S&W{{כ}} 40. שהוא בעל קוטר זהה אך אורכו הוא 22 מילימטר. הכדור מפתח כ -40&% יותר כוח לעומת 9 מ"מ והקוטר גדול ב -30% לעומת כדור בקוטר 9 מילימטר.
 
יתרונו העיקרי של הכדור הוא משקלו הכבד המאפשר פגיעה קשה יותר. חסרונו העיקרי הוא שבגלל הקוטר הגדול יותר מופחתמופחתת כמות הכדורים הנישאים במחסנית לעומת ה9מה-9 מ"מ. בסטטיסטיקת מקרי הירי ועצירית בכדור אחד מגיע ה ה-S&W{{כ}} 40. בתחמושת טובה עד ל 95% ובזה ארבעה אחוז מעל הציונים הטובים ביותר של תחמושת 9 מ"מ. בשנת 1997 החליטה גם הסוכנות לחזור לעשרה מילימטר וכיום הוא נמצא בשימוש ב65ב-65% מכל משטרות ארצות הברית ובהן ה -D.E.A., [[משמר החופים האמריקני|משמר החופים]] ומשטרת [[לוס אנג'לס]].
מעבר לזה נמצא הקליבר בשימוש במשטרות רבות ב[[אוסטרליה]], [[קנדה]], [[ברזיל]] ואפילו ירדן ביחידת משטרה מיוחדת בלוחמה בטרור בתת-מקלע של [[הקלר וקוך]] UMP.
בישראל הקליבר הזה לא נמצא בשימוש.