בלז'ץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
[[קובץ:Belzec lubelskie oboz zaglady brama wejsciowa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה בבלז'ץ]]
[[קובץ:Belzec oboz zaglady ostatnia droga.JPG|שמאל|ממוזער|250px|האנדרטה בבלז'ץ]]
'''מחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ''' (ב[[גרמנית]]: '''Vernichtungslager Belzec''') היה הראשון מבין [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] ה[[גרמניה הנאצית|נאציים]] שפעלו במסגרת "[[מבצע ריינהארד]]". המחנה הוקם בפולין הכבושה, בשטח ה"[[גנרלגוברנמן]]", כקילומטר דרומית ל[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]] בכפר [[בלז'ץ (כפר)|בלז'ץ]] (Bełżec), על קו [[לובלין]]-[[לבוב]]. רק כ-30 אנשי [[אס אס]] הפעילו אותו, ולפחות 434,508 יהודים מצאו בו את מותם. ידוע רק ניצול אחד, [[רודולף רדר]], ששרד את השואה ומסר עדות על הנעשה במחנה. שני ניצולים נוספים מהמחנה, חיים יצחק הירשמן ושרה ריטרבאנד, לא שרדו.{{הערה|[http://www.jewishgen.org/Yizkor/Belzec1/bel100.html Belzec: Second Phase], אתר jewishgen.}} היעדרם של ניצולים הוא אחת הסיבות להיותו של המחנה מן הפחות ידועים, וזאת חרף מספרם הגבוה של הקורבנות שנספו בו.
== המחנה ==
שורה 27:
הנאצים דאגו שלא תישאר עדות מפלילה על מעשיהם במחנות ההשמדה וזה כלל השמדת כל אנשי ה"זונדרקומנדור" לאחר תקופה מרבית של ארבע חודשים.
קיים מידע מועט על החיים במחנה, מסִפרון שהוציא [[רודולף רדר]], שהצליח להימלט מבלז'ץ בנובמבר 1942 וזכה להיות אחד משלושת הניצולים מהמחנה. צוות המחנה לא נבדל מצוותים של מחנות אחרים, והתעלל באסירים היהודים.
"בכל יום היו יורים למוות בשלושים עד ארבעים פועלים. הרופא היה מגיש רשימה של אנשים שנחלשו, וה"אובר-צוגס-פיהרר" - המשגיח העיקרי על האסירים, היה מגיש רשימה של "עבריינים". בשעה המיועדת לארוחת הצהריים היו מובילים אותם לקבר ויורים בהם. בכל יום ויום היו משלימים את מכסת הפועלים על ידי השארת אותו מספר אנשים מהמשלוחים החדשים. בלשכת האדמיניסטרציה ניהלו רישום מסודר של הפועלים, כדי לוודא שמספרם קבוע. רשימה של קרבנות המשלוחים לא נוהלה. שמר עלינו בזמן העבודה הרוצח שמידט, הכה, בעט. אם מישהו מאיתנו לא עבד, לדעתו, היה מצווה על זה לשכב, היה מלקה אותו בשוט, היה מצווה על המוכה לספור את המלקות, ואם זה טעה, היה מלקה אותו במקום עשרים וחמש - חמישים. האיש שהולקה לא היה יכול בדרך כלל לשאת 50 מכות-הקורבן היה בקושי מגיע לצריף ולמחרת היה מוציא את נשמתו. המחזה הזה היה חוזר פעמים אחדות בכל יום"
| |||