שוהה בלתי חוקי – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: הייתה, אבו
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: הייתה, אבו)
ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן מהרצון למנוע ביצוע פעולות [[טרור פלסטיני|טרור]], הן מהרצון למנוע ביצוע עבירות פליליות כגון גניבות כלי רכב, והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל. במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת [[1996]] חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כ[[הוראת שעה]], המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי ש[[הכנסת]] תוכל לבחון את ההסדר לעתים קרובות ולהכניס בו שינויים.
 
בית המשפט העליון קבע כי העונש שיש להטיל על מלינים, מעסיקים ומסיעים של שוהים שלא כדין צריך להיות עונש מאסר משמעותי.{{הערה| ע"פ 5198/01 [http://elyon1.court.gov.il/files/01/980/051/M03/01051980.m03.htm טלעת ח'טיב נ' מדינת ישראל], פ"ד נו(1), 769; רע"פ 3677/13 [http://elyon1.court.gov.il/Files/04/740/036/g10/04036740.g10.HTM אבו- סאלם נ' מדינת ישראל] (12.2.2006)}} אולם מחקר אמפירי שבחן את מדיניות הענישה של בתי משפט השלום הראה כי הוראה זו לא מיושמת, וכי במרבית המקרים מוטלים על המורשעים בעבירה זו עונשים שאינם כוללים מאסר כלל.{{ הערה|1= [[אורן גזל אייל]], חגית תורג'מן וגדעון פישמן, [http://scholarship.law.duke.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=4349&context=lcp Do Sentencing Guidelines Increase Prosecutorial Power? An Empirical Study] 76 Law and Contemporary Problems 131-159 (2013)}}. עם זאת, במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו [[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/670/037/17c/05037670.17c.htm ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח], סעיף הערעור על גזר הדין}}.
 
על השוהים הבלתי חוקיים עצמם הוטלו בעבר עונשי מאסר של כחודש ימים לפחות, גם כאשר מטרת כניסתם לישראל היתההייתה לפרנסה בלבד, בעקבות פסיקות של בתי משפט מחוזיים שקבעו כי עונש זה משקף את רמת הענישה ההולמת. על מדיניות זו, שהובילה לאלפי מאסרים של שוהים שלא כדין נמתחה ביקורת חריפה{{הערה|[[אורן גזל אייל]], [https://mishpatimonline.files.wordpress.com/2013/07/mishpatimonline06001.pdf מתחמים לא הולמים: על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש ההולם] משפטים על אתר ו, 1}}, עד שבסוף 2014 הורה בית המשפט העליון על ביטול מדיניות זו והמרת המאסרים בפועל למאסרים מותנים לתקופות קצרות, כאשר מטרת הכניסה לישראל היתההייתה פרנסה בלבד{{הערה| רע"פ [http://elyon2.court.gov.il/files/13/770/036/H11/13036770.H11.htm אלהרוש נ' מדינת ישראל] (9.12.2014)}}.
 
==קישורים חיצוניים==