פסק דין בוקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
*בית המשפט דחה גם את טענת הקונים לפיה הנושה "ישנה על זכויותיה" בכך שלא דאגה לרישום משכנתא ולא הגישה בקשה לעיקול לפני עשיית החוזה, כיון הקונים עצמם לא דאגו לרישום הבעלות ואפילו לא רשמו הערת הזהרה בטאבו.
*בהתייחס לטענה כי לא ניתן להטיל עיקול על כנס שיצא מחזקתה של החייבת, בשל לשון תקנה 238 לתקסד"א, בית המשפט דחה טענה זו, וקבע שכוונת לשון החוק אינה דווקא לנכסים שבחזקת החייב.
*בהכרעה אשר יצרה את "הלכת בוקר", נקבע שצו העיקול גובר על זכות אובליגטורית של הקונה שטרם רשם את הנכס על שמו בטאבו.
ב[[אוביטר]] הסתפק השופט לנדוי האם רישום הערת הזהרה יגן על הקונה שטרם העביר את הבעלות על שמו בטאבו, מפני עיקול. לנדוי קרא למחוקק לקבוע הלכה מפורשת בנידון.
|