איכה רבה – הבדלי גרסאות

מדרש '''איכה רבה''', כמו [[מדרש]] [[בראשית רבה]] וכמו ה[[פסיקתא דרב כהנא]], שייךהיא לשכבהחלק בשכבה המוקדמת ביותר של ספרות המדרשים. יש מחלוקת לגבי מועד כתיבת המדרשה[[מדרש]]ים. יש הטוענים כי נכתבה [[המאה השביעית|במאה ה-7השביעית]] בשל העובדה כי מוזכרת בה "ממלכת ישמעאל", והכוונהוזיהויה למצדדיםעם בגישה[[הכיבוש זו,הערבי הינהשל כיארץ מדובר בכיבוש המוסלמיישראל]]. ישאחרים הטוענים כי נכתבה לעומת זאת[[המאה החמישית|במאה ה-5החמישית]].

חטיבת המדרש המוקדשת לפירוש רץ על פי סדר הפסוקים של מגילת איכה, הינה דומהודומה במובנים רבים לחטיבה המדרשית של בראשית רבה. לצד פירוש בסיסי של מילים ומשפטים מן המגילה, מופיעים בצמוד זה לזה הסברים מדרשיים שונים בשמם של מחברים ודרשנים שונים, מתקופות שונות. אולם לצד אלה מופיעות גם דרשות שאינן נובעות ישירות מן העיון במגילת איכה דווקא, והקשר אל הפסוק באיכה הוא עקיף או שולי בדרשה. כזו למשל היא הדרשה על הפסוק "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה לְרֹאשׁ אַשְׁמֻרוֹת" (איכה פרק ב, יט) הזהה לדרשה המופיעה ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] [[מסכת ברכות]] על המילה 'אשמורת', וכן הדרשה על הפסוק "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם" ( פרק ג, מא) המביאה סיפור המופיע גם בתלמוד הירושלמי [[מסכת תענית]] דף נה. אודות רב אבא בר זבדא הדורש על הפסוק הזה במהלך תפילה ביום תענית.