הרסטורציה הצרפתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 50:
==נפילתו של נפוליאון ועלייתו מחדש של בית בורבון==
 
ב-[[7 באפריל]] [[1814]] נאלץ נפוליאון לחתום על כתב ויתור על סמכויותיו כ[[קיסר (תואר)|קיסר]] הצרפתים, וזאת עקב הפסדיו הצבאיים, והצבאות הזרים אשר שהו על אדמת צרפת. הכובשים החזירו את [[בית בורבון]] אל כס המלוכה שממנו הודח בצורה אלימה ב{{ה|מהפכה הצרפתית}} בשנת [[1789]]. המלך החדש היה [[לואי השמונה עשר]], אחיו של המלך [[לואי השישה עשר]] ש[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ([[לואי השבעה עשר]] היה ה[[דופן_(צרפת)|דופן]], [[יורש עצר|יורש העצר]], שנעלםשמת במהומתבכלאו המהפכהב-1795 הצרפתיתומקום וגורלוקבורתו לאאינו נודע מעולםידוע). לואי השמונה-עשר הסכים לחתום על צ'רטר, שהיווה את הבסיס החוקי לשלטון, והבטיח לעם חירויות מסוימות שריככו במקצת את ה[[מונרכיה]] ה[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטי]]ת המסורתית של בית בורבון.
 
כבר בימיו הראשונים של שלטונו של לואי השמונה-עשר, התברר עד כמה רעוע הבסיס לשלטונו, כאשר במרץ [[1815]] נחת נפוליאון בדרום צרפת, ועד מהרה עלה עד [[פריז]], והחל בתקופה הקרויה "[[נפוליאון בונפרטה#שלטון מאה הימים|מאה הימים]]", שבמהלכה ניסה להחזיר את השלטון לידיו. תבוסת נפוליאון ב[[קרב ווטרלו]] סיימה באופן סופי את שלטונו, ולואי השמונה-עשר שב ועלה על כס המלוכה, בכוח כידוני בעלות הברית המנצחות, אך הגחלים הבונפרטיסטיות והרפובליקניות המשיכו לרחוש מתחת לפני השטח של המונרכיה הבורבונית במשך כל תקופת שלטונה.