משה קצמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{תמונה להחלפה}} |
מ ויקיזציה |
||
שורה 28:
|חתימה=
}}
'''משה קצמן''' ([[1904]] - [[1987]]) היה חלוץ, מפקד בכיר ב[[ההגנה|הגנה]], תעשיין ואיש עסקים ישראלי. ממייסדי מפעל המזון "[[אסם השקעות|אסם]]". בעליו של בית הדפוס "גרפיקה בצלאל" והוצאת ספרי הילדים "[[תפוח (הוצאת ספרים)|תפוח]]".
== ביוגרפיה ==
קצמן נולד ב[[רוסיה]] בשנת 1904 למשפחת חסידים ידועה בעיירה [[סטחוב]] שליד [[פינסק]].
עם עלייתו ארצה בשנת [[1923]], נרתם כרבים מחבריו, למימוש החלום הציוני בבניית הארץ. חדור תחושת שליחות והגשמת חלום, מילא כל עבודה לה נדרש. הוא הצטרף ל"[[ההגנה|הגנה]]" בה שרת עד להקמת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], וב-
אל תחום התעשייה הגיע משה קצמן ב-
שבעת השותפים שכאמור היו דור מייסדי "[[אסם השקעות|אסם]]", חרתו על דגלם לנהוג תמיד ביושר ובאמינות. ימים כלילות הוקדשו לפיתוחה של החברה שהלכה והתפתחה בקצב מהיר. בשל השגשוג המהיר והברכה שהביאו למפעלם, נקראו מייסדים אלה בפי רבים מעמיתיהם לתעשייה – "שבעת המופלאים".
בשנת [[1948]] נאלצו משה קצמן ומשפחתו לעזוב את [[ירושלים]] ולעבור ל[[תל אביב-יפו|תל אביב]] כדי להיות קרוב יותר למפעל שמשכנו הראשון נבנה ב[[בני ברק|בני-ברק]].
"[[אסם השקעות|אסם]]" אשר מוצריה רבו, נזקקה לעצוב ולהדפסת עטיפות בכמות רבה. לצורך זה רכש קצמן בית דפוס אותו החל לנהל במקביל לפעילותו באסם. בית הדפוס שנקרא "גרפיקה בצלאל" הלך וגדל ובמהרה הפך להיות אחד מבתי הדפוס בצבע הטובים בארץ. בתחילה, היו עיקר ההדפסות עבור מוצרי אסם בלבד, אך עקב הביקוש הרב, הורחבה פעילותו גם לתחומים נוספים, כשהבולט שבהם הוא הקמת הוצאת ספרים לפעוטות שנקראה "תפוח", מיוזמתם של קצמן ואחיו יהושע, שהדפיסה כשבעים ספרונים לילדים. הזכור מביניהם עד היום הוא הספר "[[גן גורים]]" שהדפסתו חודשה לאחרונה. (את רוב ספרי הילדים של "תפוח" כתב המשורר [[רפאל ספורטה]] ואת רוב האיורים איירה הציירת איזה).
שורה 45:
במהלך שלושים וחמש שנות עבודתו עם חברות ואיגודים מתחום המסחר והתעשייה, הקדיש קצמן את זמנו גם לעשיית [[גישור]] (עוד בטרם קיבל עיסוק זה את משמעותו המקצועית דהיום) בסכסוכי עבודה, סכסוכי שותפים, פרוק מפעלים ומחלוקות עסקיות ואישיות. פעילות זו נעשתה על ידו בהתנדבות וכל החלטותיו התקבלו על ידי הצדדים כפסק בית דין.
קצמן היה נשוי במשך כארבעים שנה (משנת [[1934]] ועד לפטירתה) לפניה לבית קנטור, בת למשפחת רופאים ממוצא רוסי אשר מחציתם נספו בשואה והשורדים מביניהם מצאו את מושבם ב[[פריז]]. את ביתם הראשון הקימו ב[[ירושלים]] בה נולדו בנותיהם בלהה הדרי ורותי אנשל.
בשנת 1987 הלך לעולמו.
| |||